השנה הסינמטקים בישראל דילגו על פסטיבל הקולנוע הקוריאני השנתי. חבל. יש הרבה חומר קולנועי טוב שמגיע משם. אבל אני ממשיך לחפש דברים מעניינים שמגיעים מדרום קוריאה. וכמו תמיד, אין כמו פזילה לטקס חלוקת פרסים לאומי כדי להציץ בתוצרת הטובה ביותר של אותה מדינה בשנה נתונה.
וטקס חלקות פרסי ה"גראנד-בל", פרסי האקדמיה הקוריאנית לקולנוע, התקיים בסוף השבוע האחרון. הפרסים התחלקו על פני מספר רב יחסית של סרטים, אבל אם אני מנסה לדוג את הסרטים הבולטים, אני חייב לומר שהשנה דווקא הקולנוע הקוריאני אולי שובר קופות, שם, בבית, אבל הוא פחות מעניין אותי, כאן, בחוץ. ובכל זאת, סרט אחד מתוך הארבעה הבולטים כבר ראיתי (ונהניתי) ועוד אחד היה מסקרן אותי לראות. זה כבר לא מעט.
אז הזוכה הגדול של הטקס היה
"האדמירל: זרמים גועשים" (במקור: Myeong-ryang) – בימוי: האן מי קים
בעיקרו, זהו סרט מלחמה. סיפורו (האמיתי) של קרב הרואי של צי קטנטן של ספינות קוריאניות בפלישה של מאות ספינות יפניות במאה ה-16. האדמירל במרכז הסיפור (בגילומו של צ'וי מין-סיק, המוכר לנו מ"Oldboy" ולאחרונה גם מ"לוסי") מתחיל את הסרט דווקא במאסר, כאשר הוא נשפט על כשלונו הצבאי בנטרול סוכן כפול שפעל כנגדו. אבל בזמן שהוא נאסר, היפנים כסחו את הצורה לקוריאנים, והאדמירל המבויש נקרא לדגל. הוא מבין שהיתרון שלו הוא המגרש הביתי, והוא מושך את מאות הספינות היפניות אל מפרץ ספיציפי, שבו קיימים תנאי מזג אויר מיוחדים שהוא מכיר, ובעזרת הרבה כריזמה, רוח לחימה, ומקצועיות הוא מצליח להנהיג את הקוריאנים לנצחון בקרב. סיפור אמיתי שמוכר בוודאי לקוריאנים, אבל הטריילר מראה סרט מלחמה מרשים אמנם, וכבר ראיתי ואהבתי סרט אחד של הבמאי הזה (זה היה "מלחמת החיצים"), אבל לא נראה לי שהסרט הזה יעניין אותי, זה שלא מכיר בכלל הסטוריה קוריאנית.
"האדמירל: זרמים גועשים" זכה בפרס הסרט הטוב יותר, פרס השחקן (לצ'וי מין סיק), ופרסים טכנים.
אבל סרט שכן מעניין אותי ומסקרן אותי הוא
"עורך הדין" (במקור: Byeon-ho-in) – בימוי: וו-סוק יאנג
קודם כל, בתפקיד הראשי כאן משחק השחקן הקוריאני המוכר ביותר בעולם, קאנג-הו סונג ("זכרונות של רצח", "המארח", "רכבת הקרח", "צמא", ועוד ועוד). ונדמה שלסרט יש נימה הומוריסטית, מהולה בהשראה של חיפוש אחר צדק שמנערת אדם וגורמת לו בפעם הראשונה בחייו להילחם על מה שהוא מאמין בו. קאנג-הו סונג משחק אדם שלא ממש סיים את לימודי המשפטים שלו, אבל בעזרת חוש עסקים מפותח והבנה אינטואטיבית של המסלולים שבהם הכסף הולך הוא הופך לעורך דין מצליח לענייני מס. הכל הולך לו בקלות, והוא שמח למדי בחלקו. אבל אז חבר שלו פונה אליו לעזרה. הבן של אותו חבר נעצר ע"י המשטרה בחשד לביצוע פשע, ובעודו במעצר אותו נער מוכה ונחבל קשות. למרות שאין לו הכשרה כעורך דין פלילי, יוצא גיבור הסרט למלחמה בתנאי הכליאה הקשים בבתי המעצר הקוריאנים, למען עזרה לחברים, ולמען הצדק (ולמען גאולה עצמית). השחקן הזה כבר הוכיח את עצמו אינספור פעמים בעבכר, הטריילר מסקרן אותי, והעובדה שהקוריאנים הוכיחו כבר פעמים רבות שביכולתם לבצע סרטי ז'אנר (במקרה הזה, דרמת בית משפט) בהעזה גדולה, בכשרון מוכח, ועם הרבה הומור שמה את הסרט הזה על הראדאר שלי.
"עורך הדין" זכה בפרס התסריט, פרס לשחקנית המשנה, ופרס לבמאי בסרט הביכורים שלו.
"פיראטים" (במקור: Hae-jeok: ba-da-ro gan san-jeok) – בימוי: סוק-הון לי
"פיראטים" הוא סרט שזכה בפרסי המשחק (לשחקנית ולשחקן המשנה), אבל הוא נראה לי מבולבל, טפשי, ובעיקר רועש ולא ממש מעניין. חבורת פיראטים, וחבורה יריבה של שודדים מחוללות מלחמת עולם כדי למצוא לוויתן אחד ספיציפי שבלע בטעות את החותמת המלכותית, שתעניק לאוחז בה שליטה בעולם, או משהו כזה. מי אמר "שודדי הקאריביים" ולא קיבל? ומי בכלל רוצה לקבל עוד "שודדי הקאריביים" ? (לא אני). הטריילר מוכיח שלא כל מה שמדבר קוריאנית הוא אוטומטית מסקרן.
ויש עוד סרט אחד בולט שזכה לפרסים. ואותו כבר ראיתי (השנה בפסטיבל חיפה). ואותו אהבתי ואשמח לראות שוב בהזדמנות.
יום מפרך (במקור: Kkeut-kka-ji-gan-da). בימוי: סונג-הון קים
איתן 