עג'מי זה בגרמניה

היום בבוקר קראתי שסרטו של יוסי מדמוני, "בוקר טוב אדון פידלמן", יהיה בליין-אפ הרשמי של התחרות הבינלאומית בפסטיבל סאנדאנס הקרוב. אני מברך את יוסי מדמוני, ומקוה להצלחתו של הפרויקט הזה, שהוא מהיותר מסקרנים בקולנוע הישראלי של השנה הקרובה.

מדמוני, שהיה במשך שנים רבות שותפו השקט של דוד אופק ("בת ים ניו-יורק", המנגליסטים", ועוד כמה) יוצא כאן לסולו, ועל פניו נראה לי שמדובר כאן בדרמה צנועה, אבל מאוד מרגשת, שתתבסס על תסריט מסקרן, ועל משחק משובח (בקאסט: ששון גבאי, הנרי דוד, ושרה אדלר).

כאן תוכלו לקרוא קצת על הסרט, וכאן לראות קצת תמונות מתוכו.

=========================================

עוד מעט האוסקרים, אבל להמשיך לקרוא

כלבתא

אז בסוף השבוע הזה הקולנוע הישראלי לובש חג: יש סרט אימה ישראלי ראשון על המסכים. עבודת שיווק מרשימה, וקאסט מפוצץ, פירגון לא קטן מהביקורת, , אבל בשורה התחתונה: לטעמי "כלבת" הוא ככה-ככה.

נתחיל מהסוף: לא ממש מעניין אותי שזה הסרט האימה הישראלי הראשון. קודם כל אני רוצה שהסרט יהיה טוב. ו"כלבת" לא מספיק טוב. יש בו לא מעט דברים יפים, אבל גם לא מעט חריקות. יפה בעיניי, למשל, שהתסריט רוקם מספר לא קטן של חוטי עלילה, והעריכה יודעת לשחק ולאזן בין הדמויות והסיפורים שלהן, להפגיש ולהפריד אותן חליפות מבלי לאבד עניין. מצד שני, כל חוטי העלילה לא ממש מתחברים למשהו שלם אחד – מה שמוביל לצרה הכי גדולה של הסרט, לטעמי – בסופו של דבר, "כלבת" הוא מרחץ דמים חסר פואנטה. כל מיני דמויות מתות בכל מיני צורות, אבל לא ממש אכפת לי. אין איום אחד מרכזי שמחבר את כולם.

בכלל, ההרגשה שלי להמשיך לקרוא