והרי החדשות

כמה ידיעות חדשותיות שהצטברו:

יריית הפתיחה של עונת האוסקרים נשמעה אמש, עת חולקו פרסי ה National board of review. אז נכון שהם לא קובעים שום דבר, אבל לאנשים כמוני, שאוהבים להסתכל על האוסקר כעל מרוץ ארוך, עם סוסים מובילים מתחלפים מדי פעם, המסקנה שלי מהטקס של אתמול (שבו הזוכה הגדול היה "הרשת החברתית" של פינצ'ר) היא ש:

1. שום דבר עוד לא סגור, וזכייה של "נאום המלך" רחוקה מלהיות בטוחה (אם כי לטעמי הוא עדיין מוביל).

2. מעמדו של קולין פירת' כזוכה בטוח התערער קצת.

=======================

ועדיין בנושא:

סרטם החדש של האחים כהן סוף סוף נחשף לביקורת. האסטרטגיה היתה להוציא את הסרט בכריסמס, בלי הקרנות מוקדמות, להדהים ולסחוף את כולם, ולזכות בפרס. לפי מה שמסתמן, הכהנים יכולים לשכוח מהאוסקר השנה. זה לא שהביקורות מכסחות. להיפך אפילו. כולן אוהבות, ואפילו אוהבות מאוד. אבל השורה התחתונה, כפי שכריס פונד ב-the wrap כותב היא:

“It’s good. Sometimes it’s damn good. But it’s not a game-changer

כלומר: אחלה סרט, אבל לא כזה סרט מדהים שחייב לקבל פרסים. "לא ארץ לזקנים"  היה מדהים יותר, וטוב יותר, ולכן קיבל פרס. אין כאן שום דבר חדש, אלא שוב the good old Coens.

אם כי, אין לדעתי אין להוציא מכלל אפשרות מועמדות להיילי סטיינפלד, שכמעט כולם מתעלפים מהופעתה בסרט.

=================================

פסטיבל סאנדנס ממשיך לפרסם את שמות הסרטים במסגרות השונות. כמה דברים מסקרנים שמצאתי בעיון שם:

"כפילו של השטן" – מבחינת השמות שמאכלסים את הפרויקט הזה, זה אולי הפרויקט הכי משונה שמצאתי ברחבי הרשת. ראשית, הסרט מייצג את בלגיה. לבמאי קוראים לי טמאהורי  – ניו זילנדי ממוצא מאורי. הוא ביים בעבר סרט מצוין בשם "פעם היו גיבורים", ולאחר מכן אף קיבל הזדמנות להוכיח את יכולותיו כבמאי אורח באחד מפרקי ה"סופרנוס". אבל בקולנוע  הוא לא הצליח לשחזר את ההצלחה של סרט הפריצה שלו (לא קופתית ולא ביקורתית). תקציר הסרט מספר על כפילו של סאדאם חוסיין, האיש שידע יותר מדי. ובקאסט נמצאת גם שחקנית צרפתיה מאוד חביבה עלי, לודיבין סאנייה ("בריכת שחייה", "נערה חצויה לשניים"). אז מה היה לנו –  בלגיה, ניו זילנד, עירק וצרפת. מיקס כמעט בלתי מתקבל על הדעת. משונה. ובכל זאת מסקרן.

"חיים ביום אחד" – קווין מקדונלד. הבמאי הוא דוקומנטריסט זוכה אוסקר ("4 ימים בספטמבר), וגם במאי של סרטים לא דוקומנטריים לא רע בכלל ("המלך האחרון של סקוטלנד" שהביא את האוסקר לפורסט וויטקאר). הפרויקט הזה הוא נסיון מעניין שבו אנשים שונים ברחבי העולם צילמו באותו יום את חלקת העולם הקטנה שלהם, והעלו אותה ליו-טיוב. הסרט הזה יקבץ את הסרטונים האלו, לתת תמונה של העולם בזמן נתון. נסיון מעניין, שיכול ליפול על הפנים, אבל גם יכול להיות חקירה עמוקה של תמונת העולם העכשווי.

"Win Win" – טום מקארת'י ("האורח", "אנשי התחנה") חוזר. אני אוהב את הבמאי הצנוע אבל האפקטיבי הזה. כאן הוא חוזר לשתף פעולה עם בובי קאנאוויל, ומצרף גם את איימי ריאן ואת פול ג'יאמטי (תמיד טוב). קשה לי לראות או מקארת'י מפספס עם צוות כזה.

איתן ווייץ

Eithanwe@012.net.il

2 מחשבות על “והרי החדשות

  1. מזל טוב על הבלוג!
    הגעתי אליו דרך התגובה שלך בסינמסקופ כדי לקרוא עוד פרטים על האחים כהן החדש…
    אני אמשיך לבקר אבל להבא כדאי להוסיף לינק למקור שציטטת, גם היה חסר לי שם הסרט ואולי עוד לינק לאתר הסרט… מזל שיש גוגל!
    בכל אופן בהצלחה ונבוא לבקר!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s