קולנוע ישראלי 2011: ברקיע החמישי

אתמול דיברנו על "הנותנת", שאמור להיות סרט נשי שנותן בראש. היום אני רוצה לדבר על סרט נשי שאמור לתת בבטן. דינה צבי ריקליס (שבעלה, ערן ריקליס, עומד הפעם מאחורי הקלעים) לא הותירה את חותמה בקולנוע הישראלי, למרות שסרטה הקודם "שלוש אמהות" היה לא רע בכלל, ואף שאפתני מאוד.סרטה החדש יהיה גם הוא תקופתי, אבל צנוע יותר. על פניו נדמה לי שרגשית הוא אמור ללכת עמוק יותר מאי פעם, גם בבחינת ההתבגרות הנשית, וגם בבחינת ההסטוריה הארץ ישראלית מנקודת מבט שלא רואים בד"כ – הנקודה הנשית (נהוג לומר שההסטוריה מנוכסת לנראטיב הגברי. באנגלית His-story. הסרט הזה אמור להיות Her-story . סיפור הקמת המדינה מהצד הנשי).

נקודה נוספת להמשיך לקרוא