גלובוסים באמריקה, וגיא אוני בישראל

אז מה? כל עולם הקולנוע במערבולת, ואני לא כותב כלום? איזה בלוגר רע אני…

אני לא מייחס חשיבות מיוחדת לגלובוס הזהב כשלעצמו, אבל הוא נקודת השיא שבין כל פרסי ה"קדם-אוסקר",והבוקר הוא היה החותמת הסופית ש"הרשת החברתית" כנראה ייקח את האוסקר. וזה לא שאני חושב ש"הרשת החברתית" הוא לא סרט טוב (הוא טוב, ואפילו טוב מאוד), אבל אני יותר רציתי לראות את "נאום המלך" זוכה ,פשוט מכיוון שהוא יותר רגשי (והאמת, אחרי שאתמול ראיתי את "ברבור שחור", אני הייתי מריע לו. פשוט סרט פנומנלי. אבל אין לו סיכוי). כולם נותנים פרסים ל"רשת החברתית",במה שיתברר כנראה בפרספקטיבה היסטורית כפרס מוצדק, כי כשיסתכלו אחורה על "דור הפייסבוק", יראו את הסרט הזה. ועד כמה שאני אוהב את "נאום המלך" – הוא כנראה יישכח (עוד על הסרטים האלו בהמשך השבוע).

אנט בנינג כנראה תיקח את פרס השחקנית (נטלי פורטמן נהדרת ב"ברבור שחור", אבל זה יותר סרט של במאי. ואני באופן אישי לא אוהב את בנינג, אבל היא מאוד מוערכת בהוליווד, וזמנה הגיע); קולין פירת' סגור לפרס השחקן (מגיע לו לגמרי). כריסטיאן בייל סגור לפרס שחקן המשנה.  ופרס שחקנית המשנה כנראה ילך למליסה ליאו (שני האחרונים מ"פייטר". לא אהבתי את שניהם. הילדה מ"אומץ אמיתי", שטרם ראיתי, תיתן פייט, אבל ליאו תיקח).

===================================================

דוקא רציתי לראות את הגלובוסים. זה לא טקס חשוב בעיניי, אבל מכיוון שכולם יושבים סביב שולחנות שם, הנאומים בד"כ יותר משוחררים, מצחיקים, ומרגשים מאשר באוסקר. אבל אתמול בערב הייתי ב…נו, בקולנוע. ראיתי שני סרטים. לפני "ברבור שחור" הנפלא ראיתי את "גיא אוני".

תבכי ילדה תבכי. תמר אלקן ב"גיא אוני"

בסופו של דבר, סרטו של דני וולמן הוא סרט מכובד ולא רע בכלל, אבל הוא מוקרן בהקרנה דיגיטלית שלא נראית טוב. רוב הסרט מצולם באור ארצישראלי בוהק, אבל ההקרנה נדמית חשוכה מדי (אולי זה העותק, ואולי זה כיוון לקוי של המקרן. על כל מקרה, חווית הצפיה נפגמה). ובכל זאת – אהבתי את הצמצום שוולמן נוקט. הסרט מתרכז בעיקר ביחסים בין האנשים בגיא אוני, ופחות בפוליטיקה מסביב. לתמר אלקן, השחקנית הראשית האלמונית,  יש פנים אקספרסיביות, והיא מאוד מרשימה, והיא נעזרת בלבנה פינלקשטיין ועזרא דגן הותיקים והטובים, וגם יעקב בודו מפתיע לטובה בתפקיד משנה קטן. דווקא יחיאל, הבחור שמתחתן איתה בתחילת הסרט ומחכה בכל שאר הזמן שהיא תתאהב בו – דווקא הדמות הזו משוחקת ע"י שחקן שכולו נדמה כאלימות עצורה, ואיכשהו הרגשתי שהכל אצל השחקן הזה חיצוני, ולא התרגשתי. העקשנות הוולמנית, המתארת באיטיות את חיי היום יום הקשים מרשימה, השימוש במוזיקה יפה, הפמיניסטיות של הסרט מרתקת ואינה מובנת מאליה, והסרט זורם לא רע בכלל. אבל כמו שהוא מוקרן, עדיף לחכות להקרנה נקייה יותר בטלוויזיה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s