127 שעות: בעצם רק תשעים וקצת דקות, וזהו.

אם לומר את האמת, אני לא ממש אוהב את דני בויל. אבל "127 שעות" הוא דני בויל במיטבו, what ever that means.

האמת שאני ראיתי רק שלושה סרטים של בויל: את "טריינספוטינג" ראיתי רק בגלל שהכריחו אותי (איזה עניין עם עבודה סמינריונית. אל תשאלו). סבלתי קשות. ולפני שנתיים היה את הסרט הזה שזכה באוסקר. שמאלץ דביק ואנרגטי. וזאת מילת המפתח אצל דני בויל: אנרגיה. בויל משחית כמויות עצומות של אנרגיה בסרטים שלו. זה מרשים לפרקים, אבל אותי זה בעיקר מעייף. להמשיך לקרוא