ביוטיפול: אקצ'ואלי, נוט באד את אול

וואו, זה היה קשה. ומפרך. אבל עברתי את זה. ואני אפילו שמח שעשיתי את זה. "ביוטיפול", סרטו החדש של אלחנדרו גונזאלס איניאריטו, הוא סרט שלוחץ מדי במקומות מסוימים, והוא סובל מעודף שומנים מסוים, אבל הוא גם דיון מעמיק ומרתק במציאות הכלכלית העולמית, ובמצב של העובדים הזרים (הסרט מתרחש בספרד, אבל הדברים נכונים גם לישראל).

תקציר הפרקים הקודמים: איניאריטו פרץ לתודעה העולמית בשנת 2000, עם "אהבה נושכת", סרט שהביא את ריח הזיעה והדם של מקסיקו סיטי אל מסכי הקולנוע בצורה מאוד ריאליסטית. זה היה שיתוף פעולה ראשון של איניאריטו והתסריטאי גיירמו אריאגה, ובבסיסו היה שילוב של שלושה סיפורים שנפגשו בתאונת דרכים קטלנית. ההצלחה לקחה את הבמאי לארה"ב, ולסרטו השני "21 גרם". שיתוף פעולה שני עם אותו תסריטאי. שוב סיפורים שנפגשים בתאונת דרכים, אבל הפעם השניים (הבמאי והתסריטאי) סיבכו עוד יותר את העניינים, ולא סימנו לצופה מתי כל סיפור קורה, מתי זה עבר ומתי זה הווה, ומהם נקודות ההשקה ביניהם. "21 גרם" היה סרט מרתק מבחינת השפה הקולנועית שלו, ועל הצופה היה להרכיב בעצמו את הפאזל הענק הזה שהתחבר לסיפור סוחף רגשית על נקמה. ב-2006 הגיע "בבל", שיתוף פעולה שלישי של הבמאי והתסריטאי. הסרט זכה להרבה מועמדויות, אבל הוא היה פחות טוב. שוב שלושה סיפורים, במבנה פחות מסובך, אבל רק אחד (היפני) היה מרתק ומרגש. השניים האחרים היו פחות מהודקים. בתום ההפקה של הסרט הזה ניצתה מריבה בין הבמאי והתסריטאי, ודרכיהם נפרדו. גיירמו אריאגה כתב תסריט לסרט שטומי לי ג'ונס ביים ("שלוש הלוויות של מלכידיאס אסטראדה". שווה לחפש את הסרט הזה), ואח"כ ביים סרט בשם "ערבה בוערת" (הוצג בארץ בשנה שעברה. סרט משובח עם אחת, שרליז ת'רון, בתפקיד נפלא, ועם אחת אלמונית, ג'ניפר לורנס, שאחרי הסרט הזה עשתה סרט אחר שהפך אותה למועמדת לאוסקר – "קר עד העצם"). אלחנדרו גונזלס איניאריטו התברבר במשך כ-4 שנים עם "ביוטיפול", ולבסוף הסרט הוצג בקאן בשנה שעברה. חוויאר בארדם, בתפקיד הראשי, זכה בפרסי משחק (מוצדקים) בקאן, ובגויה הספרדי, והוא עכשיו מועמד לאוסקר, אבל להתרשמותי, הסרט עצמו קיבל קבלת פנים פושרת למדי (למרות שגם הוא מועמד לאוסקר, בקטגוריית הסרט הזר). אחרי שראיתי את הסרט, אני חושב שלמרות שאיניאריטו מכביד ומאריך את הסרט לפעמים שלא לצורך, יש הרבה מעלות לסרט, וזו חוויה שכדאי לעבור אותה.

אלחנדרו גונזאלס איניאריטו מביים את "ביוטיפול"

חוויאר בארדם משחק את אוקסבל, מעין קבלן כוח אדם, המתווך בין אנשים שזקוקים לידיים עובדות לבין כח אדם זול מהמזרח הרחוק ומאפריקה. אוקסבל מטפל בשני ילדים, מכיוון שהאמא שלהם היא נרקומנית, ואוקסבל עצמו מקבל את הבשורה שהוא גוסס מסרטן (כן, זה סרט שמח). במהלך הסרט הוא מנסה לאזן את כל חלקי חייו הכי טוב שהוא יכול, אבל הנסיבות מאוד מקשות עליו. מתוך הסיפור של גיבור הסרט עולה תמונה מורכבת של סיפור העובדים הזרים: מצד אחד, יש כאן עניין עסקי שמתבצע מכיוון ששני הצדדים רוצים בו: המערב מחפש כוח עבודה זול, והמזרח (או האפריקאים) צריכים את הכסף, שהוא מעט מאוד עבור האירופים, אבל הוא הרבה עבורם. אבל המציאות של הניצול היא בלתי נמנעת, והתוצאות הן לפעמים הרות אסון. ולמרות זאת, איניאריטו, בחוכמה רבה, לא מחלק את סרטו לטובים ורעים. כולם גם טובים וגם רעים. גם אנושיים ורוצים רק להרויח את לחמם ביושר, אבל גם נצלנים. איניאירטו מציג את השאלות, אבל לא עונה תשובות, ובעיקר, לא מבאר מה אנחנו אמורים לעשות עם כל זה.

תאמרו: נו, בטח שכולם מתלהבים מבארדם. הוא משחק אדם גוסס. תפקידים כאלו הם הלחם והחמאה של מי שמחליט להעניק פרסים. אבל חוויאר בארדם, שכבר הוכיח כמה וכמה פעמים שהוא שחקן מצוין, עושה כאן עבודה מצוינת, ולא נשען על מניירות של אדם חולה בסרטן. אבל יותר מזה, הוא נעזר בצוות שחקנים שמפתיע באיכותו הגבוהה: מריסל אלווארז, בתפקיד אם ילדיו הנרקומנית, מעצבת דמות אמינה של אישה תלותית, ועם זאת לא היסטרית. האמנתי לכל רגע שלה, והיא מהווה קונטרה נהדרת לבארדם. אדוארד פרננדז, בתפקיד אחיו של בארדם, הוא שחקן ידוע ומוכר בספרד, וגם הילדים מצוינים.

בארדם והילדים ב"ביוטיפול". משפחה שכזאת

בנוסף למשחק המצוין ולתסריט החכם (ברובו) יש גם רגעים שבהם הסיפור מתפזר מדי, ולא ברור על מה ולמה. בתחילת הסרט נראית סצינה שבה מתברר שאוקסבל הוא, בנוסף לכל, גם מדיום שמתקשר עם המתים (וזו עוד דרך בשבילו לעשות כסף). העניין הזה כמעט ולא מטופל במהלך הסרט, ועדיף היה לו נזנח קו העלילה הזה. עניין נוסף הוא ההומוסקסואליות של שני סינים שאיתם עושה אוקסבל עסקים. לא ברור מה הרלוונטיות של הנושא הזה, ולמה הוא בכלל נכנס לסרט. גם העניין הזה כמעט ולא מטופל, ועדיף היה שהוא יישאר מחוץ לסרט.

אלחנדרו גונזאלס איניאריטו כבר הוכיח בעבר שהוא במאי עם יכולות, וגם כאן הוא שב ומאשש את יכולותיו. יש מספר סצנות בסרט שסוחפות רגשית, ואלו יכולות להיות סצינות גרנדיוזיות (פשיטה של משטרה) או אינטימיות (כמה סצינות מקסימות של ארוחות ביתיות של אוקסבל וילדיו, ביחד עם האמא, או בלעדיה). אבל יש גם רגעים שאיניאריטו לוחץ מדי, ומגזים את האפקט הרגשי עד למקום שבו הרגשתי שזה מבוים מדי. לדוגמא: אוקסבל ואם הילדים רבים ומתפייסים מספר פעמים בסרט. בסצינה הכי טעונה ביניהם, יש עניין עם הילדים: אוקסבל רוצה לקחת ממנה את הילדים, כי היא לא יכולה לטפל בהם, אבל היא לא מוכנה לותר על הילד. בתוך כל הויכוחים והצרחות, המצלמה עושה תנועה פתאומית הצידה, ומגלה את הילדה מקשיבה במסדרון, ובוכה. כלומר: לא מספיק שהסצינה בסלון מרגשת וקשה, איניאריטו לוחץ יותר בכוח, דוחף את הצופים יותר אל תוך הדיכאון. לטעמי זה מיותר. ולא הזכרתי את העבודה הקצת מוגזמת של איניאריטו עם מוזיקה וסאונד (שנוטה מדי לכיוון המחוספס), ועוד נטייה קצת ארכנית של איניאריטו להתפייט (סצינת החלום בהתחלה).

אבל אם מוכנים לסלוח על השומנים הקצת מיותרים האלו, ניתן לגלות ב"ביוטיפול" חוויה מפרכת, אבל מתגמלת של סרט מעניין ומרגש.

איתן ווייץ

Eithanwe@012.net.il

מחשבה אחת על “ביוטיפול: אקצ'ואלי, נוט באד את אול

  1. כנראה שלא ראינו את אותו סרט. (או שאנחנו לא אותו בן אדם (-: )
    בסרט שאני ראיתי הנקודה המרכזית היתה אדם שיודע שהוא נדון למוות ומנסה לארגן את העניינים שלו (בצורה מאד לא מוצלחת) כדי לצאת מהעולם ולהשאיר אחריו סדר כלשהוא.
    כל הסרט מונע מהידיעה של אוקסבל לגבי מותו המתקרב. ההתעסקות שלו במוות – התקשורת עם המתים, המדריכה הרוחנית שלו שאומרת את מה שאני כותב כאן בפרוש, הסינים שמתים (באשמתו או שלא).
    אישתו היא לא נרקומנית. היא אוליי אלכוהוליסטית, ויש לה מאניה דיפרסיה ויתכן גם שהיא זונה, אבל לפחות לא נרקומנית.
    הדבר שלי היה קשה בסרט הוא שאני לא ראיתי שום נחמה, שום אופטימיות, אוקסבל מת ולא הצליח לעשות שום דבר שהוא ניסה לעשות – בעיקר לדאוג לילדיו שיהיה מי שיטפל בהם. הפתרון היחיד שהוצע הוא של המדריכה שלו שאמרה: "לא אתה מטפל בילדים שלך, היקום מטפל בהם". אבל לא נראה שאוקסבל קנה את זה ולכן גם אנחנו בתור צופים לא שם.
    בסוף לאחר המוות יש שלווה, אבל היא לא מתחברת לשום דבר בסרט (ואוליי כאן המסר ?)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s