בעולם טוב יותר…יש סרטים כאלו

היה שבוע מעניין. יוסף סידר חוזר לתודעה הציבורית עם פוסטר יפהפה וטיזר טריילר מגרה לסרטו החדש. "ציון ואחיו", סרט ישראלי (יפהפה) בן שנתיים נחשף סוף סוף לקהל הרחב, ונעשה נסיון כן לדחוף אותו עם כתבות וראיונות בעיתונות. וגם היו פרסים השבוע ברומניה. וכמעט שכחנו שסרט זוכה אוסקר עולה השבוע על המסכים בארץ. מבין כ-6 סרטים שעולים השבוע (ולפני שראיתי את "קוד מקור" המסקרן ואת החלק השלישי של טרילוגיית המילניום), נראה לי ש"בעולם טוב יותר" הכי שווה את הכסף שלכם.

אני אוהב את סוזאן ביר. ראתי כבר כמה סרטים של הבמאית הדנית הזו בעבר, ויותר מפעם אחת היא הוכיחה שהיא יודעת להוציא תחת ידיה דרמות אפקטיביות, מרגשות, וגם כאלו שמשאירות מקום למחשבה כשיוצאים מאולם הקולנוע.ו"בעולם טוב יותר" מתכבד להצטרף אל סדרת ההצלחות של בייר. זהו סרט מרגש, מקצועי, מדויק, מעורר מחשבה, ומאוד מומלץ לצפייה.

סוזאן ביר

לפני כמה שנים הייתי בחופשה בשבדיה. טיילתי לבד, והגעתי אל כל מיני מקומות שמטיילים רגילים לא מגיעים בד"כ. כך למשל, במעבה יער, על שפת נהר, שכנו מספר בתים. חשבתי לעצמי: איזה כיף לגור פה, ולקום כל בוקר אל הנוף הנפלא הזה. לרחוץ בנהר עם בוקר, או סתם לשבת עם כוס קפה ביד ולהירגע מול הפסטורליה הזו. והכל במרחק קצר מהעיר.

במהלך הצפייה ב"בעולם טוב יותר" נזכרתי ברגעים האלו. ביר מיטיבה לתאר את החיים הטובים של הדנים. בתים יפהפיים במרחבים מוריקים, על שפת נהרות. אבל ביר יודעת גם לצלול פנימה, ולשאול שאלות מוסריות, המנקרות בראשם של אלו המאכלסים את גן העדן האירופי הזה, ומעכירות אותו. כך היא עימתה את האכזריות החדשה של האיסלאם הקיצוני עם השובע האירופי ב"אחים" (סרט נפלא שלה שלא הופץ בארץ, אבל זכה לרימייק אמריקאי כושל), וכך גם בסרטה החדש, הדן בהשלכות של מעשים אלימים והתגובות אליהן.

"בעולם טוב יותר" מספר על אליאס, ילד שמהווה מטרה להצקות חוזרות ונשנות ע"י הבריון של ביה"ס, ועל הקשר שלו עם כריסטיאן, הילד החדש בשכונה. אמו של כריסטיאן אך זה נפטרה, והקשר שלו עם אביו טעון. אביו של אליאס הוא רופא שמבלה חלק ניכר מזמנו באפריקה, וגם שם הוא נדרש לסוגייה מוסרית, כאשר הוא נדרש לטפל בבריון שמטיל חיתיתו על הכפר. וכמובן שהמרחק בין אפריקה לדנמרק לא מיטיב עם חיי הנישואים שלו עם אימו של אליאס. שני הילדים האלו מרגישים דחויים, ויחד זוממים לנקום בבריונים האלימים שמעיבים על החיים השלוים בעיר שלהם.

כריסטיאן (וויליאם יונק נילסן, שחקן נפלא) וקלאוס, אבא שלו (אולריך תומסן, שחקן עוד יותר נפלא) ב"בעולם טוב יותר"

סוזן ביר מספרת סיפור מוסרי דרך דרמה אנושית כתובה היטב (ע"י אנדרס תומס ינסן, שכתב גם את "אחים" וגם את "אהבות פתוחות", סרט קודם של ביר. שמו של ינסן נקשר גם בכתיבה ל"דרך אדומה" של אנדריאה ארנולד וגם ב"הדוכסית" של סול דיב), והעבודה של ביר עם שחקנים ועם מצלמה היא מהמשובחות בעולם כיום. תענוג להסתכל על סצינת שיחת הטלפון בין הוריו של אליאס, למשל. על הניר, אין הרבה בסצינה הזו. הוא מנסה לשכנע אותה שתיתן לו עוד צ'אנס. אבל ביר מצלמת את הסצינה הזו בקלוז-אפים מהיפים שראיתי כבר זמן רב, נותנת לשחקנים שלה להוציא את המיטב שבהם, ויודעת לחתוך בעריכה מדויקת בינו לבינה. האצבע על הדופק של ביר מראה על מקצוענות שיש למעט מאוד במאים בעולם היום. ביר גם יודעת להוביל את סרטה משיא אחד למישנהו בצורה מדודה ושקולה. והיא יודעת לא ליפול למלכודת של דידקטיות: היא מראה יותר מדרך התמודדות אחת עם אלימות, ואת התוצאות של כל אחת מהדרכים האלו. על הצופה בסרט לחשוב מהי הדרך הנכונה.

לטעמי האישי "אחים" הוא סרטה הטוב ביותר של ביר. קדמו לו "אהבות פתוחות" ועוד סרט שהיא עשתה בשבדיה על מעין תחרות קדם אירוביזיון (סוג של קומדיה לא אופינית לביר. לפעמים נדמה לי שאני היחיד בעולם שאהב את הסרט הזה). אחרי "אחים" היא עשתה סרט אחד בארה"ב ("דברים שאבדו באש", עם הלי ברי ובניסיו דל טורו). הסרט זכה לביקורות טובות, ולהצלחה מוגבלת, אבל נגנז ע"י המפיצים בארץ (חבל. מדובר בדרמה אנושית, עדינה, ומרגשת). ועכשיו סוזן ביר חוזרת הביתה, לדנמרק, ועושה את מה שהיא יודעת לעשות הכי טוב: דרמות עמוקות, מרגשות, שעשויות בדיוק מופתי, ויודעות ללחוץ על כל הכפתורים שצריך בדיוק מתי שצריך. זה לא פלא שהסרט זכה באוסקר. "בעולם טוב יותר" הוא דרמה סוחפת ומשובחת, שמעידה על מצוינות בעשייה הקולנועית ששווה כל שקל. מאוד מומלץ.

נ.ב. אז איך קוראים לסרט הזה, בעצם? שם הסרט המקורי בדנית הוא :Hævnen שפירושו "נקמה". הסרט מופץ בעולם (וגם בישראל) תחת השם "בעולם טוב יותר". ב-imdb הוא מופיע תחת השם "ציויליזציה"  (Civilazation). כולם שמות טובים, רק צריך להחליט על אחד, אני חושב…

איתן ווייץ

Eithanwe@012.net.il

מחשבה אחת על “בעולם טוב יותר…יש סרטים כאלו

  1. מזמן לא חויתי חויה קולנועית כל כך מרגשת נוגעת ואמינה הסרט לוקח אותך למחוזות אחרים עם משחק איכותי שנראה ומצולם כמו סרט דקומנטרי זה המפגש הראשון שלי עם במאית דנית נפלאה הרואה ברגישות ובתבונה מצבים אמיתיים אפשריים שנקלעים להם שחקני הסרט שכולם משחקים נפלא המעברים החדים בין אפריקה היבשה המוכת מלחמות עוני ורעב לבין החיים בצפןן אירופה הדנית הירוקה והעשירה רוצו לראות ותזכו לחויה קולנועית עמוקה ומרגשת עד דמעות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s