קוד מקור: א-כ-ז-ב-ה. אבל…

לפני כשנתיים פרץ שם חדש לסצינת הקולנוע העולמית. השם החם היה דאנקן ג'ונס. כבדרך אגב הזכירו שהוא הבן של דיויד בואי, אבל יותר מזה, דיברו על הסרט שהוא ביים. זה היה סרט מדע בדיוני צנוע ומבריק בשם "ירח". עם שחקן אחד שמחזיק את כל הסרט (סאם רוקוול המצויין), הצליח ג'ונס לייצר תמונת עולם מרתק, ואף להעביר רעיון פילוסופי בסרט מרגש וחכם.

ומה שקורה עם במאים שכאלו בד"כ הוא שהוליווד קונה אותם. היא מצמידה את השם שלהם לפרויקטים חדשים, מוסיפה שחקן חם או שניים (עדיף שחקניות)  – ויאללה, להדפיס כסף. נדמה לי ש"קוד מקור" הוא הקייס ההוליוודי של דאנקן ג'ונס. וזה לא שהסרט הוא כל כך רע. הוא סתם בינוני ולא ממש משכנע, והרבה פחות טוב מ"ירח".

דאנקן ג'ונס. במאי מבריק, סרט פחות

ובכל זאת, כמה מילות סנגוריה: "ירח" במהותו היה סרט על הרוח האנושית. רק אדם יכול לחשוב מחוץ למסגרת, ולכן הוא תמיד יהיה נעלה על מכונה. מחשבים מתוכנתים לפתור בעיות לפי סט הוראות מתוכנתות מראש. אנשים מסוגלים להמציא דרכים חדשות לפתרון בעיות. ולכן אנשים מחויבים תמיד לשאול שאלות ולאתגר סמכויות. בתוך כל ה-CGI (שלא נראה כל כך טוב) יש מהחומר האנושי הזה גם ב"קוד מקור".

הסרט מספר על אדם תקוע בלופ: הוא חי את אותן 8 דקות שוב ושוב. בתום 8 הדקות הרכבת שבה הוא נוסע תתפוצץ. מטרתו היא למצוא את המחבל. ובתום כל מחזור של 8 דקות הוא חוזר אל מעין תא סגור, בו הוא מתקשר עם מפעיליו (ורה פרמיגה הקרה כקרח, וג'פרי רייט- שניהם שחקנים הרבה יותר טובים ממה שהם מפגינים בסרט הזה) דרך מוניטורים. הוא שואל הרבה שאלות, אבל מפעיליו מכוונים אותו שוב ושוב אל המטרה, וממעטים לענות על שאלותיו. הם מבקשים ממנו להתרכז במשימה, אבל הגיבור (ג'ייק ג'ילנהול – שחקן מצוין, גם כאן) מתעקש, בדחף אנושי טבעי, לאתגר את עצמו ואת מפעיליו.

ג'ייק ג'ילנהול והאחות הגדולה ורה פרמיגה ב"קוד מקור"

 התסריט של הסרט הרבה פחות מהודק מ"ירח", ולא ממש מחזיק את 90 דקותיו. כשגיבור הסרט נכנס ללופ האחרון, הרגשתי שדרמטית הסרט חווה סוג של בטן רכה, והעניין שלי בסרט קצת התרופף. שלא לדבר על כך שהסוף הוליוודי משהו נדמה שכאילו נכפה על דאנקן ג'ונס.

"ירח" היה לטעמי אחד הסרטים היפים והמבריקים שראיתי בשנים האחרונות. "קוד מקור" הוא סתם סרט בינוני. ובכל זאת, דאנקן ג'ונס מתגלה כהומינסט גדול, ויהיה מרתק להמשיך לעקוב אחריו.

נ.ב. מישל מונאהן חמודה.

איתן ווייץ

Eithanwe@012.net.il

3 מחשבות על “קוד מקור: א-כ-ז-ב-ה. אבל…

  1. עוד לא צפיתי בסרט, אך לא יכולתי שלא לחשוב על Quantum Leap כשקראתי את תקציר העלילה. מה אתה חושב על זה? יש מקום להשוואה?
    איתן לתומאס: אני מודה שבעניין של מדע בדיוני אני מבין מאוד קטן, ולא ראיתי הרבה דברים. אתרים חו"ליים שקראתי התייחסו דווקא ל"לקום אתמול בבוקר" ("גראונדהוג דיי", הקומדיה עם ביל מאריי) כנקודת רפרנס. אני הלכתי לראות את הסרט כי ראיתי את סרטו הקודם של אותו במאי, ובעיניי הוא היה מאוד חכם, ומתוך זה גם ניסיתי לנתח את סרטו החדש, כי, כאמור, בעניין מדע בדיוני אני חלש (וגם, כמובן, מתוך אמונה בתאוריית האוטר).
    בקיצור: נראה לי שאתה מתמצא במדע בדיוני יותר ממני. תלך ותראה את הסרט, תחזור לכאן, ותגיד מה אתה חושב.

  2. 🙂
    Quantum Leap זו סדרת טלוויזיה מתחילת שנות ה-90 בכיכובם של סקוט בקולה, לימים קפטן האנטרפרייז, ודין סטוקוול. לא קשור למדע בדיוני יתר על המידה. כנראה שאתה צעיר מדי בשביל להכיר, אז אם כך הדבר, קבל המלצה חינם – קפוץ לאוזן והשכר את הסדרה המופתית הזאת.
    (הנה לינק: http://www.third-ear.com/p_prod.aspx?id=31202 )
    בכל מקרה, אצפה בסרט ואדווח את ממצאיי. מבטיח.
    איתן לתומאס: אה…אז תגיד "זינוק לאתמול". לא ראיתי. אני יותר זקן ממה שאתה חושב. אני זוכר אפילו שלא אהבתי את "מנהרת הזמן", ההיא עם דאג וטוני מתחילת שנות ה-80. גם כילד וגם כיום פחות התעניינתי בטכנולוגיה. קרבות עם חרבות אור (או איך שלא קוראים לזה) לא עושים לי את זה. עניין של טעם. אני יותר בעניין של אנשים. בגלל זה, סדרת המדע הבדיוני היחידה שאהבתי היתה זו (באופן אירוני, לקפטן של ספינת החלל בסדרה הזו קראו…אווטאר). מה שאני זוכר מהסדרה הזו זה בעיקר שהגיבורים תמיד היו בנחיתות מול האויבים, אבל הרוח האנושית שלהם היא שנצחה. אחלה שיעור לחיים לילד בן 7 (הייתי בערך בן 7 כשהסדרה הזו שודרה. וכן, אני יודע שהוליווד החליטה לחרב לי גם את זכרון הילדות הזה בשנה הבאה. מה לעשות).
    לא ראיתי אף אחד מסרטי מלחמת הכוכבים. ראיתי כמה פרקים מ"סטאר טרק" (סדרת הטלויזיה), לא אהבתי, והפסקתי. לא ראיתי את "אווטאר". כן ראיתי את "ירח", סרט מדע בדיוני צנוע שמהלל את הרוח האנושית. אני רואה בדאנקן ג'ונס הומניסט, ומעניין אותי לעקוב אחרי עבודתו. אולי אתה יותר מתעניין בטכנולוגיה(וזה, אגב, לא חייב לבוא על חשבון אהבת אדם. אבל אני, מטבעי , פחות מחפש אדרנלין) ותוכל לתת זוית נוספת, משלימה, למה שאני חשבתי על "קוד מקור".

  3. איכשהו אני מרגיש כאילו אני צריך להתנצל שאני מכיר את סדרות המד"ב האלו ( לא באמת (-: ), וזאת כי מעולם לא הייתי מאוהדי הז'אנר. עם זאת, חוסר אהבה לתחום מעולם לא מנע ממני להכירו ברמה סבירה(למשל, סרטים של אוליבר סטון, שהוא, מבחינתי, סוג של אנטיקרייסט), ולכן באותה המידה שצפיתי בסרטי וסדרות מד"ב, כך גם צפיתי בסרטים של פולנסקי וגודאר וגם בזבל תעשייתי בידורי למהדרין.
    יותר מכך, בדיוק בזמנים אלו אני משלים חסרים גדולים בהשכלה הספרותית שלי, כשנאותתי לקרוא בגילי המתקדם את ספריו הקלאסיים של אסימוב, ולשמחתי גיליתי שאמנם הייתי יכול להנות מחלקם בצעירותי, אך לא הפסדתי יותר מדי.
    ולגבי Star Blazers, אולי תשמח לגלות שהיפנים כבר עובדים על הגרסא שלהם(המקורית, יש לציין): http://www.slashfilm.com/movie-trailer-space-battleship-yamato/

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s