הנערה שבעטה בקן הצרעות: עייפתי

יש דברים שאני עושה מכח האנרציה. זה לא שממש הסתקרנתי מהסרט הזה. אבל כבר ראיתי את שני החלקים הראשונים של הסדרה, אז הלכתי לראות גם את השלישי. וזה לא שחשבתי ששני החלקים הראשונים היו כאלו גאוניים (הראשון בינוני מאוד בעיניי, השני קצת יותר טוב), אבל כבר הייתי בתוך הסיפור, אז רציתי לראות מה קורה עם הדמויות האלו. אבל אחרי שראיתי את הסרט, אני ממליץ: גם אם מעניין אתכם לדעת מה קורה, כדאי שתוותרו. אולי כדאי שתקראו את הספרים במקום (או שתחכו לגרסה האמריקאית. זה לא רחוק. זה בדצמבר).

הנערה שבעטה וגו'…? Who the hell cares

לפני שנה וחצי בערך, במסגרת שיטוטי באינטרנט, נתקלתי בטריילר לסרט "נערה עם קעקוע דרקון". זה נראה לי מעניין, ובדקתי וראיתי שהסרט שבר שיאי קופה במולדתו השבדית, וזכה שם בהרבה פרסים. לקח זמן עד שהסרט הגיע לארץ, אבל כשזה קרה – הו, מפח נפש. לסרט היה סטייל מבחינת צילום ומוזיקה, אבל החוש הדרמטי של הבמאי היה דפוק, והרבה דברים לא עבדו בסרט. ואז הגיע החלק השני. הבמאי היה אחר, אז נתתי לו צ'אנס. ואכן היה שיפור (קל). נומי ראפאס, שלא כל כך הבנתי מה היא עושה בסרט הראשון (היא סטרייטית? היא לסבית? היא דו מינית? למה היא לבושה ככה בכלל? ועוד כהנה וכהנה) קצת נכנסה ל"אלמנט", ואיכשהו דברים שלא הסתדרו לי בסרט הראשון מצאו מקום יותר נוח בסרט השני.

ועכשיו מגיע הסרט השלישי. חשבתי שהבמאי של הסרט השני, שביים גם את השלישי, יצליח לסגור את הסדרה הזו בצורה מכובדת. אבל כנראה שהכשרון במשפחה הלך כולו לאחיו (דניאל אלפרסון, הבמאי של החלק השני והשלישי של הטרילוגיה, הוא אחיו של תומס אלפרדסון, שביים את פנטזיית האימה המבריקה "הכניסו את האדם הנכון"). זה מדהים איך סרט שמערב רצח, התנקשויות, משטרה, פוליטיקה, ריגול, עיתונאים, וחקירות יוצא כל כך…חסר דופק. "הנערה שבעטה בקן הצרעות" הוא סרט כמעט מת. השואו-דאון הגדול של הסרט מתרחש לקראת סופו…מסביב לשולחן של בית משפט, עם חקירות וחקירות נגדיות. הו המתח. הו הדרמה. סרט כזה, שאמור להיות עמוס אדרנלין, מתגלה כסרט עייייף וחסר אנרגיה. וגם ארוווך. זה קצת יותר מדי לשבת שעתיים וחצי ולראות דמויות שלא ממש אכפת לך מהם.

זה מיותר להתחיל לפרט כאן את כל פיתולי הסרט. יש כאלו, והתסריט דווקא כתוב טוב. אבל הטיפול הבימויי הופך את הסרט לחסר עניין, ובזבוז זמן. ממש לא שווה את הכסף.

איתן ווייץ

Eithanwe@012.net.il

מחשבה אחת על “הנערה שבעטה בקן הצרעות: עייפתי

  1. אם לא איכפת לך מהדמויות ואם שיא הסרט אינו מרגש אותך, אין מצב שהתסריט הוא טוב. הבמאי לא ממציא יש מאין.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s