היום שבו לא נולדתי: השיר המעפן שבתוכי

לא תמיד הדברים מסתדרים כמו שאני רוצה.

לפני שבוע ויומיים הצלחתי להתביית על אתר חו"לי שדיווח בריל-טיים על רשימת הסרטים שיתמודדו בפסטיבל קאן הקרוב. עשיתי סוג של לייב-בלוג ועדכנתי גם אני, מה שהפך אותי לאחד הבלוגים הראשונים בעברית (אם לא הראשון, לא בדקתי את זה מדעית) שדיווח שיוסף סידר יהיה בקאן.

ידעתי שכמה ימים אחרי זה יפורסמו עוד כמה שמות במסגרות המשנה, ורציתי לחזור על הלייב-בלוגינג הזה. ואז: בערב החג יצא הודעה שהגר בן אשר התקבלה. דבר שדי ביטל את האפשרות שיהיה בקאן עוד ישראלי (כי אם בן אשר קיבלה הודעה מוקדמת, למה אף אחד אחר לא קיבל). ואז הגיע יום ההכרזה השני. חיכיתי ע"י המחשב שעות, ולא הגיעו עדכונים. אז הלכתי לישון (היה חג, אז נחתי). כשהתעוררתי כל הרשת כבר היתה מלאה דיווחים על הליין-אפ המעודכן. לא ראיתי טעם להעלות פוסט נוסף על מה שכולם יודעים (מה גם שחוויית הלייב-בלוגינג, שכל כך נהניתי ממנה, הלכה כאן פייפן).

והתוצאה היתה שלא עידכנתי את הבלוג שלי בשבוע האחרון. מה גם שבחודש האחרון, בגלל אילוצים שונים, פספסתי כמה הקרנות של סרטים מסקרנים, וכך עדיין לא ראיתי כמה סרטים שעלו ועולים בזמן הקרוב – ולא היה לי על מה לכתוב. ואתמול, סוף סוף, השלמתי קצת פערים: הייתי בטרום בכורה של הסרט החדש של ג'ודי פוסטר, שיהיה בקאן, ואמור לצאת למסכים בארץ מיד אח"כ (בכמה מילים: כמוסת רגש מדויקת וחכמה. סרט יפהפה), ובערב ראיתי סרט שיצא למסכים כבר בשבוע שעבר, ורק אתמול יצא לי לראות אותו: "היום בו לא נולדתי" (או בשמו הגרמני המקורי: "השיר שבתוכי"). להמשיך לקרוא