דוקאביב 2011: רעות

כל שנה, קצת לפני הדוקאביב, אני חושב לעצמי שכשהתכניה תתפרסם, הפעם אני אתרכז בסרטים מחו"ל, מכיוון שזוהי תהיה הזדמנות נדירה לראות אותם, ואילו את הסרטים מבית, אני אוכל לראות בקרוב מאוד. אבל תמיד אני מוצא את עצמי הולך לסרטים הישראלים הרבה יותר מאשר לדוקומנטרים החו"ליים. הם פשוט יותר מעניינים. ועל פי רוב, גם יותר טובים. אבל אחרי ש"דומא" אכזב, הגיעה האכזבה השניה: גם "רעות", למרות שהוא יותר טוב, עדיין לא עומד בציפיות.

האמת – צריך להעריך מאוד את ההתמדה של סיגל עמנואל. רעות היתה להמשיך לקרוא

דוקאביב 2011: פרשת טילמן

צפייה בסרטו של אמיר בר לב מסירה כל ספק: לבר לב אולי יש שם ישראלי, אבל הוא אמריקאי לחלוטין. וסרטו סובל מזה, בסופו של דבר.

הסרט מספר את הסיפור הדי משונה של פטריק טילמן, שהיה שחקן פוטבול מבטיח, אבל ויתר על קריירה מבטיחה וחוזה של מיליונים בשביל לשרת את מדינתו במדי צבא ארה"ב בעירק ואפגניסטן. הוא חזר הביתה בארון. נסיבות מותו הן הסיפור המדהים – בתחילה המשפחה למדה שהוא נהרג במעשה הירואי שבו הציל את חבריו ליחידה. אבל די מהר התברר שמדובר בתאונה של אש ידידותית. ומה שהמשפחה מבקשת לברר במשך כל הזמן מאז מותו של יקירם – מי נתן את ההוראה להפוך את בנם לגיבור ולנער פוסטר של צבא בשירות המגייסים, ומדוע זה קרה. במהלך חקירתם הם מגיעים עד לאנשים בדרגים גבוהים ביותר, אפילו כאלו שיושבים בבית הלבן.

כסיפור לסרט זה מצוין. אז מה הבעיה? או, טוב ששאלתם. הבעיה היא להמשיך לקרוא