החיים הכפולים של וולטר: מה העניינים, בונים בניינים

ואף מילה על הבעיות שיש או אין לשחקן הראשי בחייו הפרטיים

==============================

אני מודה שכששמעתי על הסרט הזה, ויותר מכך, כשראיתי את הטריילר שלו, חשבתי שמדובר בסרט אינפנטילי למדי. אבל אחרי שראיתי אותו, אני מריע לבמאית שלו, וחושב שלמרות כמה רגעים שבהם הרסן משתחרר מעט, מדובר בעבודת בימוי מרשימה מאוד, ובסרט מרגש ויפהפה.

הסיפור של הסרט סובב סביב וולטר, אדם שנמצא בדכאון קליני ארוך. בובת יד מאפשרת לו למצוא חבר (גם אם הוא דמיוני) שמוציא אותו מהמשבר. התסריט של הסרט הסתובב במשך שנים בהוליווד, והיה בראש "הרשימה השחורה" של התסריטים המסקרנים שלא מצליחים להפוך לסרט מכל מיני סיבות (תקציביות, בימויות, ליהוקיות, וכיוב'). למרות הנחת היסוד הדי שחוקה וקצת ילדותית, נדמה שיש כאן דווקא סרט חכם על הצורך לקבל את עצמך על היתרונות והחסרונות שבך, ועל הצורך לתת לאותו בן/בת זוג שלך לראות את חוסר השלמות שלך, ולאהוב אותך למרות זאת. והתסריט הזה מועבר אל הבד ע"י במאית רגישה במיוחד, ג'ודי פוסטר.

וולטר וסייד-קיק. זה נראה אידיוטי, אבל זה לא.

גדולתה של פוסטר ב"החיים הכפולים של וולטר" היא להמשיך לקרוא