פרסי אופיר 2011: בוקר טוב אדון פידלמן

הקדמה: כשהרעיון לפתוח בלוג משלי התחיל לקרום עור וגידים התחלתי לחשוב על התזמון המדויק להשקה שלו. אחד הרעיונות היה לחכות כמה חודשים, ולהתחיל בהקרנות האקדמיה. אני לא חבר אקדמיה, אבל בשנים האחרונות יצא לי לעקוב מקרוב אחרי הקרנות האקדמיה, ובסופו של דבר, יוצא לי להיכנס לרוב המוחלט של ההקרנות, כך שיש לי נקודת מבט די רחבה על תחרות פרסי האופיר.בסוף החלטתי לפתוח את הבלוג בדצמבר, ביום ההולדת שלי. היום אנחנו שמונים וקצת פוסטים אחרי. אתמול התקיימה הקרנת האקדמיה הראשונה לקראת חלוקת פרסי אופיר 2012. אני לא מבטיח שאראה את כל הסרטים, אבל אני אשתדל לראות כמה שיותר. אני מבטיח לדווח על כל מה שאראה. כך שאני מקווה שיהיה מעניין כאן בחודשיים הקרובים.

הקרנת האקדמיה הראשונה של אתמול הציגה את סרטו של יוסי מדמוני, "בוקר טוב אדון פידלמן". הייתי מאוד סקרן מהסרט הזה. חשבתי שזאת הולך להיות דרמה קטנה, מרגשת מאוד, ואפקטיבית. בסופו של דבר, זוהי אכן דרמה קטנה ולא רעה בכלל, אבל היא גם לא ממש מחזיקה מים. התסריט היפהפה של ארז קו-אל מספר על מר פידלמן, בעל עסק לשיפוץ רהיטים (ששון גבאי. טוב כמו תמיד) ששותפו לעסק נפטר בתחילת הסרט. העסק בחובות, ופידלמן אובד עצות. הוא לא מוכן לוותר על עסק חייו, ובנו, שמנסה למכור את הנכס בעבור סכום כסף נכבד לצורך הקמת בניין על השטח, דוחק באביו להסכים. עלילת משנה מערבת שוליה חדש (הנרי דוד, טוב כמו תמיד) שבורח ממשהו לא ברור ומשמש בן חליפי לפידלמן, ורומן מהוסס ויפה שמתפתח בינו לבין אשתו ההרה של פידלמן הצעיר (שרה אדלר, טובה כמו תמיד).

בוקר טוב אדון פידלמן הקטן

הסיפור הזה על יחסי אבות ובנים מבוים על ידי יוסי מדמוני במגושמות מסוימת. זהו אמנם סרטו הראשון של מדמוני כבמאי סוליסט, אבל הוא ביים מספר רב של פרויקטים כבמאי שותף עם דוד אופק ("מלנומה אהובתי", "המנגליסטים", "טייק אווי", "בת ים ניו יורק"). לכן זה היה מוזר לי לראות ב"בוקר טוב אדון פידלמן" טעויות בימוי שאני נוהג לייחס לבמאים חדשים שמביימים לראשונה. ראשית, הצילום של הסרט די כעור, והחלטת הבימוי השגויה לטעמי להחזיק את המצלמה על הכתף ברוב הסצינות שמערבות את השוליה (הנרי דוד) שגויה מיסודה. הסימון הזה לצופים שמשהו כאן מערער את המצב הוא לא אינטלגנטי. התסריט הנהדר והשחקנים המשופשפים עושים את העבודה מספיק טוב. לא צריך להוסיף את הסימון הלא אינטלגנטי זה. ובנוסף, יש כמה החלטות בימויות תמוהות שיוצרות כמה רגעים לא נעימים לצפייה. יש, למשל, סצינה שבה הנרי דוד ושרה אדלר יושבים ברכב וצוחקים. הסצינה הזו מתארכת הרבה מעבר לאורכה הרצוי, ומדמוני אף מוסיף ג'אמפקטים המאריכים עוד יותר את הסצינה הזו. ומצד שני, מיד לאחר מכן מגיעה סצינה רומנטית יפהפיה שמתקנת את הרושם. וכך יש לא מעט רגעים יפים, לצד כמה רגעים שמקלקלים.

מה שמחזיק את הסרט הזה, לבד מהתסריט ומהמשחק, היא המוזיקה הנפלאה של אבי בללי. אתם בטח תקראו הרבה בשבועות הקרובים על המוזיקה שעמית פוזננסקי כתב ל"הערת שוליים" של יוסף סידר. אבל במקום שהמוזיקה תשתלט על הסרט, כפי שהמצב הוא אצל סידר, מביא אבי בללי מוזיקת כלי מיתר שקטה, עדינה, ויפהפיה, ומדמוני מפליא להשתמש בה. למעשה, במקומות שמדמוני הבמאי נכשל, המוזיקה של אבי בללי מייצרת את האווירה השקטה כלפי חוץ, אבל הגועשת מתחת לפני השטח.

והערת שוליים קטנה: הסרט זכה בתחילת השנה בפרס התסריט בפסטיבל סאנדאנס בארה"ב (מוצדק לחלוטין). הוא הוצג שם תחת השם Restoration. לטעמי זה שם הרבה יותר נכון לסרט משמו העברי. מדובר לא רק בשיפוץ רהיטים, אלא גם באיחוי הקרעים בין אב ובנו. "בוקר טוב אדון פידלמן" הוא שם אנמי לטעמי.

לסיכום: סרט קטן, לא רע, אבל חוץ ממוזיקה (נפלאה. פרס אופיר) ותסריט (כנראה מועמדות. לגבי פרס נחכה לסרטים האחרים), נראה לי שהסרט הזה לא יזכה בהרבה תשומת לב. השחקנים אולי יקבלו מועמדות, אבל זה יותר תלוי בתצוגות המשחק בסרטים האחרים.

איתן ווייץ

Eithanwe@012.net.il

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s