פרסי אופיר 2011: אודם

הערה: לפי תקנון האקדמיה הישראלית לקולנוע, הסרט הזוכה בפרס הסרט הטוב ביותר הוא גם הסרט הנבחר ליצג את ישראל בטקס האוסקר. אבל לפי תקנון האקדמיה האמריקאית, "אודם" פסול, מכיוון שרובו המוחלט דובר אנגלית. זה לא צריך לשנות, אבל הוכח בעבר שחברי אקדמיה בישראל מתחשבים גם בנתון הזה.

ולעניינים חשובים יותר: איך הסרט?

יונתן סגל, במאי הסרט, בא מכוונות טובות. היה לו צורך להראות לעולם שתי גישות שונות לחיים: גישה ותרנית, וגישה כוחנית, והוא רצה להראות שהותרנית כדאית ונכונה יותר לחיים (במישור הפוליטי-מדיני, אבל גם במישור האישי). סביב הנושא הזה, טווה סגל תסריט שעוסק במערכת יחסים טעונה בין שתי נשים. אבל מערכת היחסים הזו לא ברורה, מתהפכת כל הזמן, ולא מאפשרת לי להתחבר רגשית לסרט. אשה אחת דופקת על דלת ביתה של שניה בלונדון, אנגליה. הן לא ראו אחת את השניה זמן רב, ויש ביניהן היסטוריה. סגל משחק כל הזמן בין הרגשת קרירות בין שתי הנשים, לבין משיכה בין שתיהן. שתיהן נשואות, לאחת מהן ילד, אבל גם ברור שהן היו או עדיין נאהבות. לרגע אחת רוצה לגרש את השניה מביתה, וברגע הבא הן מתנשקות. והמטוטלת הזו יוצרת מערכת יחסים לא ברורה שאין לי ממש דרך לעקוב אחריה. מהר מאוד מתברר שהגבר שאחת נשואה לו היה פעם של השניה. אז אולי מדובר כאן על תסכולים מיניים? אבל אז הסרט חוזר עוד יותר אחורה, אל נערותן ברמאללה, ואל פגישתן הגורלית עם שני חיילים ישראלים. אותה סצינה מדוברת חוזרת פעמיים, בגרסאות שונות, כעין ראשומון. סגל רצה להדגים את שתי הגישות השונות לחיים, אבל התוצאה היא סרט מבלבל, לא ממש קוהרנטי, ולא ממש אינטלגנטי. וסוף הסרט הוא כבר ממש איום: סגל מוצא את הפתרון בגורם חיצוני, שמגיע משום מקום.

קלרה חורי ונטלי עטיה ב"אודם". לא ברור.

מערכת היחסים בין שתי הנשים האלו אמורה להיות סמל של תזה פילוסופית לחיים, אבל אם אין חיים של ממש בסיפור של הנשים, הן נשארות סמלים ולא אנשים, והסרט נשאר רעיון על נייר, ולא ממש סרט. וגם הרעיון עצמו לא מגובש עד הסוף: אם יש בסרט עימות בין פלסטיניות לחיילים, האם זהו סרט פוליטי? ואם יש כאן בלבול של זהות מינית, האם זהו סרט על השלמה או הדחקת הזהות המינית? נדמה לי שיותר מדי עניינים נדחקו לתסריט שלא ממש יודע איך לטפל בהם. סגל כבמאי, וקלרה חורי ונטלי עטיה בתפקידים הראשיים אמנם מנסים ככל יכולתם, אבל "אודם" להרגשתי הוא סרט שהיה צריך ללטש את התסריט שלו עוד שניים-שלושה דראפטים לפני הצילומים, כי כמו שהוא, הוא לא אפוי.

לסיכום: לא משנה שהסרט הזה דובר אנגלית. הוא לא יגיע לשום מקום מבחינת פרסים.

איתן ווייץ

Eithanwe@012.net.il

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s