פרסי אופיר 2011: אחותי היפה

או…תענוג. איזה כיף של סרט.

תחייתו של הסרט הערבי. ערן קולירין אמר פעם שהבסיס ל"ביקור התזמורת" היה איזושהי קינה על המוסד של צפייה בסרט ערבי ביום שישי בערב. אז הוא רקם סיפור סביב זה, ועטף אותו בסגנונו הייחודי. קרן ידעיה, לפני שנתיים, ביימה את "כלת הים" (סרט שמאוד אהבתי). היא לקחה את החומרים של הסרט המצרי, ולשה אותם למשהו מודרני, חדש, וייחודי משלה. בא מרקו כרמל ואומר: למה ללוש? למה לשנות? החומרים של הסרט הערבי הקלאסי טובים כמו שהם. מרקו כרמל אוהב אותם כמו שהם, על יתרונותיהם וחסרונותיהם. אל "אחותי היפה" מביא כרמל את החומרים הכי פשוטים והכי בסיסיים: אהבה אסורה, משחקי כבוד, פטריארכליות גברית, כישופים ואמונות טפלות (או ליתר דיוק: שיחות עם המתים). אבל בעוד שלמה שקרן ידעיה עשתה אפשר לקרוא ניאו-בורקס, מרקו כרמל סרט ישראלי במובן הכי בסיסי וראשוני של המילה.

העיקר ב"אחותי היפה" הוא להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת