פרסי אופיר 2011: נמס בגשם

את הכבוד להיות הפוסט ה-100 שלי שמרתי לוודי אלן, ולכן דחיתי את עלייתו של הפוסט הזה בכמה ימים. לא הפסד גדול, תאמינו לי.

==============================================================================

ככה: השם דורון ערן מהלך עלי אימים זה שנים רבות. הוא נחשב מלך הטראש הישראלי. אבל עד השבוע רק ניזונתי משמועות. עד השבוע לא ראיתי במו עיניי סרט של דורון ערן. ובנוסף: לפני שנכנסתי להקרנה של "נמס בגשם" שמעתי מכמה וכמה אנשים שהפעם דורון ערן הפתיע, ושהפעם זה סרט טוב. אז אחרי שראיתי, אני חושב שתואר מלך הטראש מתאים לערן. "נמס בגשם" הוא סרט ממש-ממש לא טוב בעיניי.

עד כמה שאני מבין, דורון ערן הוא במאי של קורנסים בראש. כבר בהתחלה הוא מביא אותה בסיקוונס היסטרי שמציב את הבסיס לסיפור: בן 16 נזרק מהבית ע"י הוריו כשהם מגלים שהוא לובש בגדי נשים. צרחות, בכי,ומכל טוב יש בהתחלה. ואז, בעצם מתחיל הסרט: כמה שנים לאחר מכן, האב הקשוח חולה בסרטן (הו!). הבן עכשיו בת שמופיעה במועדוני גייז. טיק-טיק-טק בלש פרטי מוצא אותה (הו!) ומספר לה שאביה גוסס. ואז היא מחליטה לחלטר כאחות סיעודית של אביה (הו!), מבלי שהוא ידע, כמובן.

לפי תפיסתי, דורון ערן כנראה הבין שהפעם הוא עושה סרט על נושא חשוב. לפי מה ששמעתי, הרעיון לסרט נולד מתוך סיפור שקשור לרצח הנוראי בברנוער. אז מה שערן עושה הפעם, במקום ללחוץ לכיוון ההיסטרי, הוא ללחוץ חזק בכיוון ההפוך, המאופק. אבל מכיוון שרוגע ועדינות לא בדם של דורון ערן, כל הסרט מזויף ולא אמין. זה משתקף במיוחד בעבודה האיומה של הסרט עם מוזיקה, שמסמנת לצופה בדיוק איפה להתרגש. מה גם שאף תפנית בעלילה לא אמינה, והדבר נוגע במיוחד לסוף המעצבן, שהוא אחד מאותם סופי "עבדתי עליכם" (גם "אודם" של יונתן סגל נגמר ככה. מה קרה לקוראי התסריטים בקרנות?).

חן יאני ולימור גולדשטיין ב"נמס בגשם". הו.

לפני שראיתי את הסרט דיברו איתי על חן יאני, הדוגמנית בתפקיד הראשי, בתור הפתעה. קשה לי להחליט. היא משתדלת, אבל הבימוי לא מאפשר לי להתרשם כמעט מאף אחד בסרט הזה לטוב או לרע. היחידה שיוצאת טוב מהסרט הזה להרגשתי היא לימור גולדשטיין בתפקיד האמא. אבל אני לא יודע אם זה מספיק למועמדות על משחק. ומעבר לזה – אני מאוד מקווה שהסרט לא יקבל הכרה מחברי האקדמיה. לא מגיע לו.

נראה לי ש"נמס בגשם" יכול לדבר במיוחד לקהילת ההומואים-לסביות. יש בסרט שתי סצינות של יציאה מהארון שאלי לא דיברו מכיוון שהן לא כתובות טוב ולא מבוימות טוב, אבל אולי הן יעבדו על אנשים שעברו את זה. מעבר לזה, אכן עברתי את חווית דורון ערן, ואני לא צריך לשמוע שמועות יותר. כל מה שאמרו עליו בעבר כנראה נכון.

איתן ווייץ

Eithanwe@012.net.il

מודעות פרסומת

5 מחשבות על “פרסי אופיר 2011: נמס בגשם

  1. אוי, כמה שאני חולק עלייך. נכון, ההתרחשות העיקרית בסרט, זו שמניעה את העלילה היא מופרכת. אבל הסרט כתוב בכ"כ הרבה כישרון ורגישות ובפעם הראשונה אצל דורון ערן אפילו מבוים בכישרון שזה לא מפריע. זה סרט יפה, מרגש ומפתיע ואין לי ספק שאם יראו אותו מספיק אנשים חן יאני תקבל מועמדות. דווקא מלימור גולדשטיין לא התרשמתי. חשתי שהיא הייתה מלודרמטית מדי לכל אורכו של הסרט, גם בסצינות שזה לא היה קשור לכלום.

  2. בדרך כלל אני נוטה להסכים עם התגובות המושחזות והמנומקות שלך, אבל כאן אני נאלץ לחלוק עליך, כמו קודמי. נכון שהסרט הוא "דרמה-קווין", ונוטה לעיתים לכיוון הטלנובלי המופרך. אבל דורון ערן אכן הפתיע כאן. זה סרט חזק ומרגש. דווקא הסצנה של היציאה מהארון היא מצוינת – ולא צריך לעבור את זה באופן אישי כדי שזה ידבר אליך. גם לא קיבלנו אף פעם פרס ישראל, אז מה? זה מונע מאיתנו להתחבר להערת שוליים?
    מזל טוב למעבר לבית החדש, ותמשיך לרתק בביקורות. אתה עושה את זה מצוין.

  3. לא בושה לצפות מסרט על קוקסינלים וטרנסג'נדרים להיות פחות מיינסרטים וטלנובלי. ה walk out היחיד שביצעתי בהקרנות של האקדמיה. דווקא בסצנת היציאה מהארון הבולשיט נחשף – טיפול רעוע ולא ממצה ברגע מכונן שכזה. מה הוא ניסה שם לעשות? לרגש? להצחיק? לרגש ולהצחיק? לא מכיר את הבמאי אבל בכלל לא יפתיע אותי אם הוא סטרייט. סרט סחי של במאי שלוקח את עצמו יותר מדי ברצינות. במקומו הייתי מתנצל בפני קהילת הקוקסינלים.
    ידיים לא מיומנות, סרט לא טוב.

  4. תודה רבה על ביקורת שפויה בין ים הביקורות שמנסות בכוח לפרגן לסרט הרע הזה פשוט בגלל שהבמאי שלו הוא גם כנראה מפיק חשוב ובכלל דמות חשובה בתעשייה הקטנה בארץ. פשוט סרט רע. נכון שאפשר למצוא כמה נקודות חיוביות, ואסור לקחת את זה לא מהמשחק ולא מהבימוי והתסריט, שמצליחים לייצר את הדילמה והמורכבות הרגשית של ההורים בהתמודדות עם הבן/בת שהם אוהבים/שונאים באופן שאינו חד-מימדי (גם אם הוא לא רב-מימדי, הוא לפחות לא חד-מימדי) אבל אולי זה פשוט הדבר היחיד שבלט על רקע החד-מימדיות והשטחיות של כל השאר הקשור בעשיית הסרט הזה – החל מהדמויות, כל אלה שאינן ההורים, עבור במוזיקה המלודרמטית, דרך הצילום העלק פילם-נוארי ועד למשחק ולתסריט. פשוט נורא.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s