פרסי אופיר 2011: רסיסי אהבה

אני לא יודע מי זה ניסים נוטריקה. מעולם לא פגשתי בו, ומעולם לא ראיתי סרט שביים (קצר או ארוך). לפי איך שאני מבין קולנוע, "רסיסי אהבה" בבימויו מציג במאי טירון שעושה הרבה טעויות, אבל גם אחד עם לב קולנועי פועם וחם. אם הכוכבים יסתדרו כמו שצריך, ניסים נוטריקה עוד יביא סרט שלם ומרגש. "רסיסי אהבה" הוא שכר הלימוד של נוטריקה בעולם האכזר שבחוץ.

אם אני, אשכנזי צפוני שמתעב מוזיקה מזרחית, הצלחתי להסחף עם המוזיקה והפולקלור שממלאים את "רסיסי אהבה", כנראה שנוטריקה בכל זאת עשה משהו נכון. אמנם קשה לראות את זה, בגלל טעויות הצילום המרובות, שנובעות מהעמדת מצלמה שגויה, ומאין ספור טעויות העריכה, שנובעות מהרצון הטבעי לתקן בעריכה את כל מה שהשתבש בהפקה. התוצאה היא סרט קופצני שערוך בעצבנות שמפריעה לא פעם לשקוע בדרמה.

אבל

יש תמונת עולם מאוד ברור ומובחן. כמו ב"אחותי היפה" של מרקו כרמל (ההרבה יותר טוב) יש השתקעות בתוך תרבות מזרחית של אמונות טפלות ולחישות קדושות. אמנם יוצא שנוטריקה כמעט מטיף לקבלה בלתי מתפשרת של קמעות ועצות רבנים כאלמנט מכריע וגורם שינוי בחיים שלנו, אבל גם בזה אני רואה שכר לימוד של תסריטאי, וזה בגלל שהרוח הכללית והלב נמצא במקום הנכון, ובגלל השחקנים בתפקידים הראשיים:לגבי ריימונד אמסלם, אני כבר הגעתי למקום שאני אהיה מופתע אם היא פתאום תפספס. אמסלם שחקנית מעולה, גם כאן. באחת הסצינות ב"רסיסי אהבה" היא מתעמתת עם אחותה בסרט, ומגרשת אותה מביתה. היא עושה את זה בשקט ובסמכותיות, ולא בצעקות או בהיסטריה. הסתכלתי על הסצינה הזו וחשבתי לעצמי: וואו, זאת שחקנית! והיא מחזיקה את כל הסרט. ועוזר לה יחזקאל לזרוב, בתפקיד בעלה רודף השמלות והמהמר. לזרוב הפתיע אותי בתפקיד מרשים מאוד, ועם זאת לא סטריאוטיפי.הוא אמנם מסתובב כמו ג'ון טרבולטה, או לחלופין, קזבלן שדורש יחס של כבוד מכולם, אבל לזרוב משיל את האוואנטה, ומגלם איש חי בשר ודם. האמנתי לו שכך מתנהגת הדמות, ולא מדובר בשחקן שעושה עלי רושם, אלא בשחקן שחי דמות אמינה.

רסיסי אהבה: שחקנים טובים, סרט קצת פחות.

שני השחקנים המצוינים, מלווים בשורת הופעות משנה (חלקן טובות יותר, וחלקן פחות) ובמוזיקה יפה (יונתן בר גיורא), ואף יותר מכך, בעבודה יפה של הבמאי עם המוזיקה (לפעמים המוזיקה טובה, אבל הבמאי משתמש בה לא בחוכמה. נוטריקה משלב את המוזיקה בסרטו ברגישות אפקטיבית) – כל זה יוצרים סרט שלמרות חסרונותיו הטכניים הצליח לרגש אותי.

קשה להסתכל דרך הסורגים שהכשלים הטכניים מציבים, אבל עם קצת מאמץ, אפשר לראות ב"רסיסי אהבה" יצירה יפה אבל פגומה, שעם קצת עזרה תביא אחריה סרטים טובים יותר של הבמאי. לגבי טקס פרסי האופיר של השנה – חוץ ממועמדויות על משחק ועל מוזיקה, קשה לי לראות את הסרט מגיע למשהו מוחשי, אבל מבחינת קהל – עם הפצה רגישה, הסרט אולי יכול למשוך כמות מכובדת של צופים. זה לא שאין לסרט חסרונות, אבל נראה לי שלקהל הספיציפי מאוד שמוצג בסרט, "רסיסי אהבה" יכול לדבר בצורה ישירה ומרגשת.

איתן ווייץ

Eithanwe@012.net.il

22 מחשבות על “פרסי אופיר 2011: רסיסי אהבה

  1. מסכימה עם כל מילה, נראה רדוד מאוד, חוסר מקצועיות, לא נראה שאמליץ לחברותיי ללכת ולצפות בסרט !!

  2. צפיתי בסרט, משחק סביר, התסריט לא עשה לי את זה, נראה כי התסריטאי/במאי ניסה בכוח למשוך את הצופים לסרט, הרגשתי לא בנוח עם זה.
    באשר לשחקנים, שחקנים מצויינים, אך הפוטנציאל לא בא לידי ביטוי בסרט זה וחבל.
    עריכה לא מקצועית, נראית חובבנית.
    ובעדינות, לא הייתי מוציאה את הסרט לאקרנים.
    הייתי מחזירה את התסריטאי/במאי לעשות עוד קצת שיעורי בית לפני ההפקה הבאה שלו.

  3. ראיתי את הסרט, סרט מעולה, טעויות ההפקה הקטנות נותנות מעטה של חמימות המלוות את הצופה בתחושת אותנטיות וביתיות, עזר לי להתחבר לתקופה ולמקום.

  4. צפיתי בסרט והתרגשתי עד דמעות. הבמאי הלא מוכר עשה עבודה נפלאה. ממליצה בחום. בילוי נהדר לערב קיצי.

  5. סרט מרגש, סוחף ומפתיע. נסים נוטריקה עשה עבודה מצוינת. השחקנים פשוט עושים את העבודה בצורה מושלמת, והתוצאה – סרט ששווה לראות, הלהיט של הקיץ.  

  6. כל כך לאא !! הסרטט פשווטט מוושלם ! ומי שחושב שלא ממש מטומטם . וזה מבוסס על סיפור אמיתי אז אין לכם בכלל מה לומר .. הסרט קשה ומרגש :-[ אני בת 13 ואני בכיתי בסוף :\ אהבתי מאוד ואני הולכת לומר לכל החברות והחברים שלי לראות ת'סרט כי הוא יפהההה פשוט (:

  7. סרט מרגש שהחזיר אותי שנים אחורה.התפאורה,התלבושות והמוסיקה יוצרים התנתקות מהמציאות, מכניסים את הצופה לתקופה וסוחפים אותו לעלילה.סרט מהנה ביותר!

  8. לא מבינה על מה מדברים, ראיתי את הסרט התל אביב, לא משהו בכלל.. אולי מעט מרגש לא יותר מזה!!

  9. כאחד שחובב קולנוע ישראלי וקשוב מאוד גם למבקרים הטובים בארץ, צפיתי בסרט, לא התלהבתי ממנו מהרבה מאוד זוויות,
    אך לאחר שקראתי את הביקורת של גידי אורשר נראה כאילו קרא את מחשבותיי על הסרט, ציטוט הביקורת של גידי אושר על הסרט: "אבל ככל ש"רסיסי אהבה", סרטו של ניסים נוטריקה נמשך, והוא נמשך לאין קיץ, מתמסמסת התחושה הטובה ומפנה מקום לניכור אדיש ומפוהק. הדרמה המשפחתית הופכת למלודרמה דביקה, לא נעימה ובעיקר – לא מעניינת. נוטריקה מחמיץ הזדמנות לצאת מהתחום האישי לכלל איזו אמירה משמעית ורחבה שהיא…"
    "…מה שיכול היה להיות מבט מכיר ומוקיר מבפנים, מתוכה של שכונת נחלאות הלחוצה והנלחצת על הפולקלור שבה, על הקשיים של היום יום וגם על היופי השרוי בין סמטאותיה, הולך לאיבוד בסרט רדוד, מתמשך שאין לו שיאים. אין לו מיקוד. אין לא יכולת לרכז את הנתונים לכלל סיפור קולנועי. התסריט השבלוני מסתמך על פרורי פולקלור שישאו אותו לאן שהוא, אבל זה לא קורה. את החן היחסי של ההתחלה ממלאת לאות חסרת ייחוד ואולי גם חסרת יכולת ונשימה המטביעה את הפרוייקט כולו..".
    הביקורת המלאה: http://glz.co.il/PrintNewsArticle.aspx?newsid=86404

  10. אני צפיתי בסרט בהקרנה מוקדמת של האקדמיה.
    לטעמי הסרט מרגש עם עלילה מרתקת, המבוססת על סיפור אמיתי מהחיים.
    סרט עם שחקנים נפלאים , שמיצג את שנות ה-60 בירושלים של פעם. סרט שמגלם בתוכו דמויות אותנטיות מההווי הירושלמי ושצולם באתרי צילום מעניינים, מלווה במוסיקה סוחפת ומרגשת.

  11. לדעתי הסרט רסיסי אהבה הוא סרט ישראלי מהז'אנר שרבים יהנו להזדהות איתו,
    בתכל'ס אני נהניתי, כי יש בסרט משחק יפה וסיפור רומנטי שסופו עצוב וללא מענה.
    אך אם אכן כפי שנכתב כאן הסרט מבוסס על מקרה אמיתי שהתרחש במציאות אז זה אכן סרט דרמתי ומאוד יחודי.

  12. על מה אתם מדברים?!, לאחר צפייה בסרט בסינמטק, לדעתי מדובר בסרט לא עשוי מספיק, לא מלוטש ונראה חובבני מידיי, לא מכירה את הבמאי ולא את התסריטאי אך ברור לי כי נעשה פה משהו חפוז, סתמי ולא מעניין, נראה כי לא הייתה מחשבה מספיק כדי להוציא סרט לא גמור זה לאקרנים.

  13. חברים – הסרט הזה נוגע ומטלטל!
    התסריט מאד מרגש והידיעה בדיעבד כי זהו סיפור המבוסס על משפחה אמיתית (סמי אוטוביוגרפיה) – עוד יותר מעצימה את החוויה. בדיעבד.
    המשחק המעולה והמאוד מהוקצע ומדוייק, בעיקר של 2 הדמויות המובילות המגולמות ע"י ריימונד אמסלם ויחזקאל לזרוב, מעביר את התחושות ומחדד את המעורבות כצופה (כולל הסבתא ג'מילה והילד מיכה ובמיוחד שאפו על השיבוץ של עדנה בליליוס כאישה האחרת – מעולה! מעולה! מעולה!) ויחד עם המוזיקה ועם הפולקלור המתפרץ ועם ערב-רב של שפות ובליל של קללות וצבעים – הצופה נותר עם חוויה מאד מעצימה.
    נכון, הסרט ונושאו אינם קלים לעיכול – זהו לא סרט בורקס וזו לא טלנובלה – זה הרבה מעל שני ה'זאנרים הללו אליהם יש נטיה טבעית לזלוג. זהו דווקא מסע בזמן אל סוף שנות ה-60: ירושלים של סמטאות, עדות ועדתיות, האוטובוס ורכב המשטרה המשוחזרים, כתיבת מכתבים בעפרון, הביגוד, מסעדת החומוס והמועדון ובכלל.

    מוצלח, מרגש, מעיק ומשאיר חותם הן בלב והן במחשבות. כל הכבוד לניסים נוטריקה!

  14. סרט מעולה!
    נוגע ללב, אמיתי, משחק נפלא, עריכה יוצאת מן הכלל.
    ניסים נוטריקה – מחכים לסרט הבא שלך!

  15. הייתי בסרט יום שישי 27.1.12 נהניתי מאוד מהסרט (לצערי היו באולם רק שתי זוגות).
    אני תושבת נחלאות בעבר היו שם דמויות שזכרתי מגיל צעיר.
    כדאי לראות את הסרט – לדעתי הוא יפה רק הסוף קצת מאכזב

  16. אהבתי מאוד את הסרט אמליץ עליו לכל מכרי, הסיפור בא ממקום מאוד אמיתי ומתאר מציאות חיים ואוירה משפחתית פטרטאכלית של אותה תקופה בירושלים, הבמאי אכן הצליח במשאבים מצומצמים להגיע למקסימום תוצאות שנראות על המסך. הדמוית משוחקות ברגש רב ומתארות במלוא החריפות את האישיות של גיבורי העלילה. בהצלחה לבימאי הצעיר

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s