פרסי אופיר 2011: השוטר

זה הסיפור על סרט שלכאורה יש בו את המרכיבים שאני אוהב, אבל בכל זאת אני לא אוהב אותו. נדמה לי שזה סרט שקל לטעות בו שהוא איכותי, אינטלגנטי, וחשוב. אבל להרגשתי, למרות הנסיון היפה שלו, הוא בעצם שטחי ולא נהיר, ובטח שלא חשוב.

כבר הפתיחה העלתה בי חששות: מסע אופניים שקט בכבישים מדבריים. השקט,  והענייניות של הבימוי זועקים קולנוע אירופאי, אבל באותו שוט ראשון המצלמה עושה זום לא אלגנטי אל תוך פניו של אותו שוטר משם הסרט, ומבחינה אותו משאר הרוכבים, כדי שנדע מיהו הגיבור שלנו. בסצינה שבאה אחריה, הגברים הרוכבים זועקים את שמם אל תוך המרחבים הריקים. זוהי דרכו הלא אלגנטית של הבמאי להציג לנו את הדמויות שאנו אמורים לבלות במחיצתן את השעה וחצי הקרובות. ואז מתחיל הסרט: מעקב אחרי להמשיך לקרוא