פרסי אופיר 2011: הנותנת

נתחיל מהסוף: להרגשתי, "הנותנת" הוא סרט מרשים מאוד ויפה מאוד, במיוחד אם לוקחים בחשבון שמדובר בפיצ'ר ראשון של במאית. אבל הוא לא נקי מטעויות.

"הנותנת" הוקרן בפסטיבל קאן האחרון, וכבר יצא לי לקרוא עליו כמה ביקורות (ישראליות וחו"ליות). בכמה מהן צוין שהתסריט של הסרט בעייתי. אני דווקא חושב שהתסריט יפה ושלם, ושהוא מצליח לחפור ביסודיות אל תוך נשמתה של אישה מתוסבכת. יש בתסריט לא מעט רגעים שמאפשרים לצופה להבין לבד דברים, והוא תמציתי ומדויק. בנוסף יש בתסריט הרבה רגעים שעובדים גם ברמה המיידית של הסיפור, וגם ברמה הסימבולית.

צריך לציין גם שיש ב"נותנת" תצוגת צילום מהמרשימות שנראו בסרט ישראלי בשנים האחרונות. עמית יסעור מנצל את הלוקיישן של המושב שבו מתרחש הסרט בצורה מקסימלית, ויוצר פריימים מופלאים, וגם מצלם בתנועה יפהפיה. כמו כן, סצינת הפתיחה של "הנותנת" (זאת עם הסוס) היא אחד הדברים המדהימים שראיתי בקולנוע בשנים האחרונות. אני לא יודע איך מביימים דבר כזה.

הגר בן אשר, ישי גולן, הבנות, וסוס. "הנותנת".

אבל

אני חושב שבמקום שבו הגר בן אשר הבמאית והגר בן אשר התסריטאית הצליחו, הגר בן אשר השחקנית נכשלה. הסרט עוקב אחר אשה רווקה+2, שמנהלת חיי מין חופשיים, ומחלקת את חסדיה לגברי המושב. כשמכר ותיק חוזר למושב, היא מפתחת מערכת יחסים אוהבת עם אותו גבר יציב (ישי גולן בהופעה סימפטית), אבל היא לא מצליחה לנטוש את אורח החיים הישן שלה. להרגשתי, הגר בן אשר השחקנית לא הצליחה להעביר לי למה אותו גבר שונה בשבילה מהגברים האחרים. זה הרי לא יכול להיות רק הסקס. צריך להיות משהו מעבר. ואת זה אין בסרט. ואז עושה בן אשר הבמאית בחירה שגויה לטעמי: "הנותנת" הוא סרט נטול מוזיקה לחלוטין. בן-אשר הרגישה כנראה בחדר העריכה בחוסר של ההסבר הרגשי של ההתאהבות בגבר הספיציפי הזה, אז היא החליטה ללוות את אחת מסצינות האהבה שבין שניהם במוסיקה. מכיוון שזו הסצינה היחידה בסרט שבה מנוגנת מוזיקה, זה לא עובד דרמטית. זה עזר חיצוני שלא עובד מכיוון שאין את זה במשחק. אותה סצינה הזכירה לי את טאנג ווי ב"תשוקה, זהירות" של אנג לי. ווי הצליחה להעביר בסרט ההוא את הקונפליקט שקרע אותה: היא התאהבה בגבר שאותו היא היתה אמורה להרוג. בן אשר השחקנית לא מצליחה להעביר את הקונפליקט שלה: היא אוהבת את הגבר הזה, אבל היא לא מצליחה להפסיק את אורח החיים הקודם שלה.

ולמרות זאת, מדובר בסרט מרשים מאוד, שמאוד שווה לבדוק. מבחינת פרסי האופיר: עמית יסעור חייב לקבל מועמדות (למרות שלהרגשתי, ירון שרף שצילם את "הערת שוליים" צריך לזכות), והייתי רוצה לראות את "הנותנת" מועמד גם לפרס הבימוי, הסרט, והתסריט. אני חושב שישי גולן יכול גם להשתחל לרשימת המועמדים לפרס השחקן.

אני מאוד מקווה ש"הנותנת" לא יהיה המילה האחרונה של בן אשר בקולנוע הישראלי. למרות החסרונות שבו, הוא הותיר אותי עם טעם של עוד.

איתן ווייץ

Eithanwe@012.net.il

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “פרסי אופיר 2011: הנותנת

  1. סרט מסעיר שגורם לאי שקט מופלא המוח כל הזמן בקונפליקט גם אחריי .למרות שמצד שני אני לגמריי יכולה להבין את הביקורת שלך…גבר אצלי השלם על הפגום..הגר יקרה תודה על החוויה ועל האומץ.. האמת שמאז "עאטש" ,.לא היתרגשתי ככה..ואיתן מברוק על המעבר מאוד נהנית לקרוא אותך ישר כוח..

  2. אכן צילום מרהיב, טוב יותר אפילו מ"הערת שוליים" וסרט עוכר שלווה אמיתי. אבל לטעמי הפגמים רבו על המעלות – לא רק שלא הרגשתי במה הגבר ההוא שונה, לא הרגשתי אפילו שמדובר במישהי חופשית במיוחד (זהירות ספויילר): היא מחלקת מעט מחסדיה המיניים לגברים תמורת טובות קטנות ואז מחלקת הרבה מחסדיה לגבר אחד תמורת טובות גדולות. חופש אין כאן. ואגב חוסר היכולת להבין למה הגבר הזה שונה הוא לא רק אשמתה הבימאית-תסריטאית-משחקית של הגר בן אשר אלא גם אשמתו המשחקית של ישי גולן שלא מצליח להעביר את מה שעובר על דמותו ובוודאי לא את הבחירה האחרונה שלו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s