פרסי אופיר 2011: מלח ים

האמת שבהתחלה חשבתי לכתוב בפוסט הזה רק שתי מילים:

לא הבנתי

ובזאת לסכם את העניין

אבל אח"כ חשבתי לנסות להרחיב קצת בכל זאת. בכל זאת, זה סרט של איתי לב, שבעבר הביא את "חמש דקות בהליכה" הבוסרי-אך-מעניין, ואת "גיבורים קטנים" החמוד.

שתי המילים המתאימות ביותר לתאר את "מלח ים" הן "כאב עיניים". זה כמעט בלתי אפשרי לצלוח את הסרט הזה. הצילום שלו פשוט איום. המצלמה על הכתף כל הזמן, והיא משתוללת עד שקשה להסתכל על המסך. העריכה קופצנית מאוד, ובתיבול של איבודי פוקוס מזדמנים וזומים מוזרים נוצר סרט שויזואלית מאתגר מדי את הצופים. מה גם שנדמה לי שלא מעט פעמים אין סינק בין תנועות השפתיים לטקסט שנאמר.

מעבר לכך, אני לא הבנתי מה רצה הבמאי להגיד. אולי יש כאן הערה על הבועתיות של תעשיית הקולנוע הישראלי, אבל "מלח ים" בעצמו הוא בועתי ולא ממש מתקשר: בחלקים מסוימים של הסרט ניתן לראות את אותן דמויות בשני מקומות שונים בעת ובעונה אחת. ברור לי שיש כאן נסיון תסריטאי, אני רק לא מבין מה התכלית. יש כאן משולש רומנטי (לסבי וסטרייטי), אבל לא ממש ברור הסיפור שלהם, ובעצם, מהלכי העלילה עצמם לא ממש נהירים.

סרט די תמוה, "מלח ים". הסרט הוצג לראשונה כבר בשנה שעברה בפסטיבל ירושלים. הביקורת חתכה אותו לחתיכות. אני מצטער לומר שבצדק. לאור הרקורד הקודם של הבמאי, אני רוצה לקוות שמדובר בטעות בשיקול דעת, ושהוא ילמד מהטעויות להבא.

איתן ווייץ

Eithanwe@012.net.il

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s