פרסי אופיר 2011: עמק תפארת

מכירים את "סטודיו למשחק" עם ג'יימס ליפטון? תכנית הטלויזיה שבה מתארח שחקן הוליוודי לראיון על הקריירה שלו? כל תכנית מסתיימת בצורה דומה: בשאלון. זה השאלון ששוכלל ע"י ברנאר פיבו וכו'…
אחת השאלות באותו שאלון היא : מה מדליק אותך? אני תמיד חשבתי שאם ישאלו אותי את השאלה הזו, אני אגיד: חוכמה. פיקחות וחוכמה מדליקים אותי. ולכן אני חייב להודות: הדר פרידליך מדליקה אותי (קולנועית, אני מתכוון. מעולם לא פגשתי בה ו/או דיברתי ו/או התכתבתי איתה).

כשידעתי שאני עומד לצפות בקרוב ב"עמק תפארת" עשיתי לעצמי הכנה, וצפיתי בשני סרטיה הקצרים: "מועקה" המרגש עד דמעות, ו"עבדי השם" היפהפה ומרגש גם הוא. גם בסרטיה הקצרים, וגם בסרטה הארוך הראשון, ניתן להבחין שהדר פרידליך קובעת העמדות מצלמה בצורה חכמה מאוד, שמצליחה לבטא בלי מילים דברים שלא נאמרים (ואין צורך שיאמרו) בקול. יכול להיות שחלק מזה נעשה במודע. סביר להניח שרוב העבודה של פרידליך נעשית אינטואטיבית. כך או כך, "עמק תפארת" בעיניי הוא סרט יפהפה ומרגש קודם כל בגלל הבימוי: פרידליך מצליחה ליצור קומפוזיציות נבונות שמבודדות את הדמות הראשית בתוך מסגרות, ובכך היא מבטאת את הבדידות של הדמות הראשית מבלי שנאמרת מילה. גם כשחנה מנדלסון נמצאת עם אנשים, היא מוארת אחרת, כך שגם כשהיא ביחד (עם החיילת למשל, בסצינות מרגשות במיוחד) היא לבד. וכשהיא לא נמצאת במסגרות, חנה מנדלסון מצולמת בד"כ לבד, קטנה, אל מול נוף גלילי גדול.

לזכותו של הסרט עומד גם הליהוק המדויק של השחקנית הראשית. בתיה בר נפלאה בתפקיד האישה המבוגרת שלא רוצה להפסיק לעבוד, אבל הנסיבות (ובעיקר האנשים) דוחקים את רגליה ודוחפים אותה בכוח אל חוסר המעש הכפוי, שהוא שווה ערך למוות בשבילה. הסרט נע בקצב איטי, ובתיה בר מסונכרנת לחלוטין לקצב שלו, בסבלנות אין סופית שמעבירה את כל מה שעובר עליה עם מעט מאוד מילים.

עם זאת, אני חייב לציין לחובתו של הסרט את חדר הארכיון, שבו רצות במכשיר הוידאו עדויות של ותיקי הקיבוץ שבו מתרחש הסיפור. "עמק תפארת" הוא תיעוד של דחיקת ערכי הקיבוץ ע"י הקפיטליזם דרך סיפור דחיקתה של אישה מבוגרת אחת אל שולי החיים. כל קטעי הוידאו האלו הם לדעתי תרגום מיותר בגוף הסרט, שמציפים למעלה את הסאבטקסט שלו, ופוגעים בשטף של הסרט. אפשר (ועדיף) היה להסתדר בלעדיהם. כמו כן, למרות שחנה מנדלסון היא דמות שסופגת עלבון אחרי עלבון מבלי להראות את זה כלפי חוץ, בכל זאת הייתי רוצה לראות אותה מתפרצת בסוף, ועושה משהו דרסטי, כי הרי כמה עלבונות יכול אדם לסבול?
יש למנדלסון כמה נצחונות קטנים בסרט, אבל הם ניגפים מהר מאוד בפני המציאות. הייתי רוצה לראות איזשהו מעשה מרד אחד גדול (שלא חייב להצליח, אגב). אני מרגיש שזה היה נכון מבחינה אנושית.

אני אוהב את הקצב האיטי של הסרט, ואפילו לא הפריע לי שבעצם התסריט בנוי יותר כאוסף של אפיזודות מאשר כסיפור אחד הומוגני שבו דבר מוביל לדבר. זה דווקא יפה בעיניי. ולמרות החסרונות הקלים שבו, בסך הכל אהבתי מאוד את "עמק תפארת", שביחד עם סרטיה הקצרים, מתחיל ליצור גוף עבודה של במאית מצוינת.

מבחינת פרסי האופיר, כבר מתחיל להיות צפוף מדי, אבל אולי שווה לחשוב על מועמדויות לצילום, לבימוי, ולמשחק (בתיה בר). יש בסרט גם עבודה יפהפיה עם פס-קול.

כבר כמה שנים אני שומע את השם הדר פרידליך כ"הבטחה לדבר החם הבא בקולנוע הישראלי". כשראיתי את סרטיה הקצרים הבנתי למה. כשראיתי את "עמק תפארת" ראיתי הבטחה שמתחילה להתגשם.

איתן ווייץ

Eithanwe@012.net.il

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “פרסי אופיר 2011: עמק תפארת

  1. צודק. למרות הקצב האיטי, זה סרט שהולך איתך הלאה (הולך לאט).
    שוטים יפהפיים ומשחק מעורר כבוד. סרט עם הרבה חמלה.

  2. ועדיין לא ניתן להתעלם מהכמות הלא-מבוטלת של צופים שיצאו מהסרט באמצע בהקרנת האקדמיה אמש. סרט מרגש, עם משחק משובח ומצולם לעילא ולעילא, אבל איטי בצורה מוגזמת וללא עלילה אמיתית שמחזיקה את הסרט.

  3. ראיתי את הסרט אתמול ולדעתי הוא סרט יפה ומרגש מאד, שחקנית מצויינת. מעריכה מאד את עבודתה של הדר

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s