פרסי אופיר 2011: אורחים לרגע (שקרים בז')

יש בעיה עם ציפיות (במובן Expectations, לא במובן כיסויי כריות). לפני כמה שבועות קראתי את התקציר של הסרט, וחשבתי: "הממ…נראה מעניין". וזהו. ואז הסרט הוקרן בפסטיבל ירושלים, וכולם פתאום אמרו איזה חמודי ומקסים הוא. וגור בנטוויץ' אפילו קטף את פרס השחקן. ואז אני מגיע להקרנת האקדמיה של הסרט ומקבל…סרט סביר, וזהו. איפה ההתלהבות הגדולה? מה גרם לכולם להפוך לסבתות שצובטות בלחי?

אני מעריך שהייתי הופך לסבתא כזו בעצמי אם לא הייתי קורא את כל הביקורות הנעימות מפסטיבל ירושלים. אבל מכיוון שזה לא קרה, "אורחים לרגע" הוא סרט חביב בעיניי, אבל גם די לוקה בחסר, ולא ממש סוחב דרמטית (ולא, יאיר רוה ידידי: אין לו שום קשר ל"2 בלילה". הסרט התל אביבי המתוק והמרגש אוכל את הירושלמי של מאיה קניג בלי מלח).

הקלף המנצח של "אורחים לרגע" הוא להמשיך לקרוא