פרסי אופיר 2011: סיכום השלב הראשון

26 סרטים.

פאקינג עשרים ושישה סרטים ישראלים חדשים (ועוד כמה שפרשו בדרך)(ועוד כמה שלא ניגשו בכלל).  זה מספר אדיר. תעשיית קולנוע של ממש. אז כמובן שכמה מהסרטים לא היו צריכים להיות מוקרנים. וכמה מהם גרועים ואיומים. אבל היו גם לא מעט טובים מאוד, וגם כמה מצוינים.

בחודשיים האחרונים ראיתי את כולם, וכתבתי על כולם כאן באתר. כאן מרוכזים כל הפוסטים, למי שרוצה תזכורת. היום אני רוצה לעשות סקירה כוללת, לקראת פרסום רשימת המועמדויות בעוד כשבועיים-שלושה.

זאת להערכתי שנת מבחן מעניינת מאוד מבחינת סגנון. האם האקדמיה תעדיף את הסרטים הממסדיים, שקיבלו תמיכה כספית נדיבה (גם מחו"ל), ושבסגנונם הם אירופיים לחלוטין ("הנותנת", "השוטר", "עמק תפארת"), או שהסרטים הקטנים העצמאיים יצליחו סוף-סוף להשיג דריסת רגל גם מבחינת פרסים משמעותיים ("2 בלילה", "חתולים על סירת פדלים", "אורחים לרגע")? האם מישהו יתגמל את הסרטים שמסתכלים פנימה, אל הישראליות השורשית ("אחותי היפה", "רסיסי אהבה", "הפנטסיה הגדולה של סימיקו הקטן", "עמק תפארת") על פני הסרטים שמכוונים החוצה, לחו"ל ("כלבת", "הערת שוליים")?

צריך לומר: אני מסכים עם רוב מה שיאיר רוה אומר על טקסי האופיר לדורותיהם.אני חושב שרק הסרטים שהופצו מסחרית צריכים להתמודד, כדי שהקהל הרחב יהיה מעורב רגשית בשטח הזה שנקרא "קולנוע ישראלי". ואני חושב  שהסרט הישראלי שייצג אותנו באוסקר האמריקאי צריך להיבחר בנפרד, ולא להיות הפרס של הסרט הטוב ביותר. "מהו הסרט הטוב ביותר", ו"מהו הסרט המתאים ביותר לייצג אותנו בחו"ל" אלו שתי שאלות שונות, שנשענות על שני סטים שונים של שיקולים. המועמדים והזוכים באוסקר האמריקאי אינם דווקא הסרטים הטובים ביותר ("פרידות" יותר טוב מ"ואלס עם באשיר"? באמת?). להגיע למועמדות ולזכיה באוסקר זאת קודם כל פונקציה של קמפיין. והקמפיין נשען, בין היתר, על נוכחות בפסטיבלים. בחודשיים האחרונים שוחחתי עם לא מעט חברי אקדמיה, ותמיד התגנב לשיחה ה"כן…אבל אין לו סיכוי להגיע לאוסקר".

בשורות הבאות אני אסקור את הסרטים שהם לטעמי האישי הטובים ביותר. את ההימורים לגבי מי יזכה אני מתכוון לדחות לאחר פרסום המועמדויות.

הסרט הטוב ביותר

בהתחלה זה עוד נראה מסכן. גם עכשיו זה נראה סגור ש"הערת שוליים" לוקח בהליכה, אבל בחודשים האחרונים "פידלמן" סוגר פער מבחינת פרסים ובאז. אבל "פידלמן" סרט די בינוני בעיניי, ו"הערת שוליים" הוא לטעמי סרט מאוד אפקטיבי ברגעים מסוימים, אבל ברובו הוא מלחמה סגנונית בלתי פוסקת בין דרמה לקומדיה. במהלך החודשיים האחרונים גיליתי כמה סרטים ישראלים טובים מאוד, מרגשים מאוד, ואפילו סוחפים, ולא קוראים להם "הערת שוליים". הם:

"2 בלילה" – אני מודה שאני כבר מתחיל להרגיש כמו בדיחה מהלכת, אבל מה לעשות – "2 בלילה" הוא הסרט שהכי ריגש אותי, הכי הצחיק אותי, והכי נגע לליבי מכל ה-26. הוא גם לדעתי הסרט הכי מגובש סגנונית מבין כולם, ודווקא הצניעות שלו היא הקלף המנצח שלו. ביחד עם דיאלוגים מושחזים, שני שחקנים נהדרים, ואחידות זמן ומקום – זוהי יצירה מרוכזת מתוקה-מרירה, שמתחת לפוצי-מוצי שבה מסתתרת אמירה עצובה על חוסר יכולת למצוא אהבה בתל אביב. יופי של סרט.

הערה: אני יודע שלא בטוח בכלל שהסרט בכלל יכנס לחמישיה הסופית (ואני בכלל לא חבר אקדמיה, אז הקול שלי לא נספר). אבל אני מתחייב בזאת שאם "2 בלילה" בכל זאת יהיה בחמישיה הסופית, אני מתכוון להעלות פוסט עם פנייה אישית לרועי ורנר, במאי "2 בלילה". אם רועי ורנר יבחר לקבל את הצעתי, כל הקלפים יטרפו, והמירוץ יהפוך להרבה יותר מותח. "2 בלילה" עוד יוכל לזכות. זה לא סיינס-פיקשן, זה רציני.

סרטים נוספים שאהבתי הם "הנותנת" בגלל הצילום המדהים, והחפירה הכנה בתוך נפשה המעורערת של גיבורת הסיפור, "אחותי היפה" הססגוני והאוהב, "לא רואים עלייך" המרגש והמרתק מבחינה קולנועית, "עמק תפארת" המרשים, "ברקיע החמישי" היפה והמרגש, וגם, כן…"הערת שוליים".  7 סרטים שצריכים להילחם על 5 מקומות.ברגעים כאלו אני פונה לרגש, ומנפה את הסרטים המרשימים אך פחות מרגשים ("עמק תפארת", "הנותנת".) ולפיכך, החמישיה שלי היא (לפי סדר הא-ב): "2 בלילה", "אחותי היפה", "ברקיע החמישי", "הערת שוליים", ו"לא רואים עלייך".

שחקניות

זאת שנה אדירה למין הנשי בשטח המשחק. אלו שמות השחקניות שכישפו אותי השנה בקולנוע הישראלי (ללא סדר מיוחד): קלרה חורי ("אודם"), אליה ענבר ("אורחים לרגע"), אוולין הגואל ("אחותי היפה"), רונית אלקבץ ויבגניה דודינה("לא רואים עלייך"), בתיה בר ("עמק תפארת"), קרן ברגר ("2 בלילה"), ריימונד אמסלם ("רסיסי אהבה"), ריימונד אמסלם ("אחותי היפה"), מורן רוזנבלט ("אודם"), שרה אדלר ("פידלמן"), רותם זיסמן כהן ("ברקיע החמישי") וגם: גילי בו אוזוליו ז"ל ("עמק תפארת"). והיו עוד כמה שחקניות שרציתי להזכיר וויתרתי.

זאת החמישיה הנבחרת שלי (לטעמי האישי שלי בלבד, כמובן) למועמדות לפרס השחקנית הראשית (לפי סדר הא-ב):

אליה ענבר

אוולין הגואל

בתיה בר

יבגניה דודינה

קרן ברגר

זאת החמישיה הנבחרת שלי (לטעמי האישי שלי בלבד, כמובן) למועמדות לפרס שחקנית המשנה (לפי סדר הא-ב):

גילי בן אוזוליו ז"ל

מורן רוזנבלט

רותם זיסמן כהן

ריימונד אמסלם (על "אחותי היפה")

שרה אדלר

שחקנים

מעט מאוד שחקנים גברים הרשימו אותי השנה. את רשימות החמישיה גירדתי משאריות.

זאת החמישיה הנבחרת שלי (לטעמי האישי שלי בלבד, כמובן) למועמדות לפרס השחקן הראשי (לפי סדר הא-ב):

גור בנטוויץ' ("אורחים לרגע")

יחזקאל לזרוב ("רסיסי אהבה")

יחזקאל לזרוב ("ברקיע החמישי")

ירון ברובינסקי ("2 בלילה")

ששון גבאי ("פידלמן")

* אני פחות נפלתי משלמה בר אבא ("הערת שוליים"), אבל לא הייתי מתנגד להכניס אותו לרשימה במקום אחת המועמדויות של לזרוב, שבאמת ריגש אותי בשני הסרטים

זאת החמישיה הנבחרת שלי (לטעמי האישי שלי בלבד, כמובן) למועמדות לפרס שחקן המשנה (לפי סדר הא-ב):

גיא אדלר ("ברקיע החמישי")

ליאור אשכנזי ("הערת שוליים")

נורמן עיסא ("אחותי היפה")

צחי גראד ("אורחים לרגע")

שמואל וילוז'ני ("חתולים על סירת פדלים")

* זאת איוולת בעיניי ששחקן המשנה המרשים ביותר השנה, מיכה לווינסון ("הערת שוליים"), בכלל לא מוגש ע"י ההפקה לשיקול חברי האקדמיה. הוא היה לוקח בהליכה.

בימוי

היו כמה תצוגות בימוי מאוד מרשימות השנה, כמה מהן של נשים. מיכל אביעד, הגר בן אשר, הדר פרידליך, דינה צבי ריקליס, וגם מאיה קניג, שאת "אורחים לרגע" שלה חיבבתי קצת פחות מהשאר – אלו מתחילות ליצור קול נשי מרתק בקולנוע הישראלי (השנה נכון הדבר בעיקר לגבי הסרטים של בן אשר ושל אביעד).

זאת החמישיה הנבחרת שלי (לטעמי האישי שלי בלבד, כמובן) למועמדות לפרס הבמאי/ת (לפי סדר הא-ב):

הגר בן אשר

הדר פרידליך

יוסף סידר

מיכל אביעד

רועי ורנר

צילום

השנה הקולנוע הישראלי מציג כמה מתצוגות הצילום הכי מדהימות שנראו בקולנוע העולמי. פשוט ללקק את האצבעות, ובמקרים מסוימים אף לשבת עם לסת שמוטה של ממש.

זאת החמישיה הנבחרת שלי (לטעמי האישי שלי בלבד, כמובן) למועמדות לפרס הצילום (לפי סדר הא-ב):

דניאל קדם ("ניקה")

טליה גלאון ("עמק תפארת")

ירון שרף ("הערת שוליים")

עמית יסעור ("הנותנת")

שי גולדמן ("ברקיע החמישי")

מוזיקה

היו לא מעט עבודות יפות בתחום המוזיקה לסרטים השנה, אבל לא כל הבמאים/במאיות השכילו להשתמש במוזיקה בחוכמה בסרטיהם/ן. ועדיין, המוזיקאים ראויים להערכה.

זאת החמישיה הנבחרת שלי (לטעמי האישי שלי בלבד, כמובן) למועמדות לפרס המוזיקה (לפי סדר הא-ב):

אבי בללי ("פידלמן")

אבי בללי ("אחותי היפה")

אלון אולארצ'יק, איתי אברמוביץ' ("סלסה בתל אביב")

יונתן בר גיורא, נסים אלחנטי, גדי גולדמן ("רסיסי אהבה")

ישראל ברייט ("ניקה")

תסריט

גלריה של תסריטים אישיים ואנושיים מאוד, ובעיקר יפים ומרגשים, אפשר למצוא בקולנוע הישראלי השנה. הדיאלוגים המבריקים של "2 בלילה" והדרך בה הם מצליחים להוציא את הכאב מתוך השחוק, האהבה של "אחותי היפה" למסורת המזרחית, הסבלנות בבחינת יחסי אבות ובנים בשני סרטים שונים, ובחינה חסרת רחמים של נפש נשית מעורערת על רקע חיים במושב.

זאת החמישיה הנבחרת שלי (לטעמי האישי שלי בלבד, כמובן) למועמדות לפרס התסריט (לפי סדר הא-ב)

ארז קו-אל ("פידלמן")

הגר בן אשר ("הנותנת")

יוסף סידר ("הערת שוליים")

מרקו כרמל, עמנואל פינטו ("אחותי היפה")

רועי ורנר, ירון ברובינסקי ("2 בלילה")

עריכה

האמת, דווקא מכיוון העריכה לא ראיתי דברים יוצאי דופן. היחידה שבאמת הרשימה אותי היא ערה לפיד, שביחד עם הבמאית מיכל אביעד שתלו בצורה מרתקת בתוך "לא רואים עלייך" קטעים דוקומנטריים אותנטיים, וקירבו את הפיקציה אל האמת. שאר תצוגות העריכה הוכיחו שליטה יפה בקצב הסרט (בד"כ קצב איטי, אבל לא איטי מדי), או יכולת טובה לאזן בין מספר לא קטן של דמויות וחוטי סיפור כדי שכל אחד יקבל את זמן המסך הנחוץ כדי לרגש.

זאת החמישיה הנבחרת שלי (לטעמי האישי שלי בלבד, כמובן) למועמדות לפרס העריכה (לפי סדר הא-ב)

אסף קורמן ("הנותנת")

הדר פרידליך ("עמק תפארת")

יוסף גרינפלד ("ברקיע החמישי")

נבות פפושדו, אהרון קשלס ("כלבת")

ערה לפיד ("לא רואים עלייך")

יש עוד כמה קטגוריות (תלבושות, עיצוב אמנותי) שאני מרגיש שאני פחות מבין בהן, ולכן אני אוותר על הפירוט בהן. גם ככה יצא פוסט ארוך…

המועמדויות אמורות להתפרסם בעוד כשבועיים-שלושה. לכשזה יקרה, אשוב עם מחשבות נוספות (ואני מזכיר לכם – אם "2 בלילה" בפנים, יש לי תכנית שאולי תוסיף מתח ועניין).

איתן ווייץ

Eithanwe@012.net.il

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “פרסי אופיר 2011: סיכום השלב הראשון

  1. הבחירה שלי לחמישייה:
    הערת שוליים
    אחותי היפה
    כלבת
    נמס בגשם
    חתולים על סירת פדלים

    בימוי: כרמל, סידר, קשלס+פפושדו, בן אשר, קניג
    שחקן: בנטביץ', בראבא, לזרוב (רסיסי אהבה), קליין (השוטר), גבאי
    שחקנית: ענבר, הגואל, פרידר, יאני, ברגר
    שחקן משנה: עיסא, אשכנזי (הערת שוליים), וילוז'ני, קליין (מלח ים), גבע
    שחקנית משנה: רוזנבלט, אמסלם (אחותי היפה), זיסמן-כהן, וידור, גרובגלס
    תסריט: הערת שוליים, אחותי היפה, כלבת, נמס בגשם, חתולים על סירת פדלים
    צילום: הערת שוליים, כלבת, השוטר, הנותנת, עמק תפארת

  2. התעלמות (בוטה) מ"השוטר", אחד הסרטים החזקים השנה, שמשמעותו אף גדלה לאור מאבק הדיור בתל-אביב, וללא ספק יתברג בכל הקטגוריות המרכזיות.

  3. אני יכול להגיד,רק על פי המעט שראיתי (כל הסרטים מפסטיבל ירושלים,חוץ מאודם+כלבת+הערת שוליים+מלח ים).
    הסרט:
    אורחים לרגע
    בוקר טוב,אדון פלדמון
    הערת שוליים

    לאחרים פשוט לא מגיע להיות ברשימה הזאת (אני נהנתי מאוד מ"כלבת",אבל זה לא סרט שהייתי יכול להכניס אותו לרשמיה של 5 סרטים הטובים של השנה)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s