ג'ו ובל: Mad about you

פעם, לפני הרבה זמן, למדתי קולנוע. בסוף סימסטר א' של שנה א' נכנס לכיתה שלנו סגן מנהל המגמה, וביקש לראות את העבודות שעשינו באותו סימסטר (מדובר בעיקר בבימוי תרגיל וואן-שוט, ובתרגיל 5 שוטים, שמפגיש את הסטודנטים לקולנוע עם מכשיר העריכה לראשונה).

אותו סגן מנהל מחלקה התריע בפנינו לפני שהוא התחיל שהוא לא מתכוון לעשות לנו הנחות. הוא מתכוון לבקר את העבודות כאילו מדובר בסרט לכל דבר. על פניו זה נשמע מחמיר וחסר רחמים, אבל עם הזמן דווקא אימצתי את הגישה בעצמי: זה לא ענייני אם הסרט שאני רואה הוא של סטיבן ספילברג, או של אחת, ורוניקה קידר, שבקושי גירדה כסף בשביל להשלים פיצ'ר. אם שניהם מוצגים על אותה פלטפורמה – כלומר, אם שניהם עומדים לשיפוט הקהל, ושניהם מוצגים באולמות קולנוע להנאת הקהל הרחב – שניהם יקבלו ממני התיחסות שווה. אני לא מתכוון לרחם על קידר מכיוון שהיה לה קשה, ובגלל שהיא ישראלית, ובגלל שהסרט נעשה ללא תמיכה מוסדית, ובגלל ובגלל…

אני מתכוון לכתוב על מה שאהבתי ועל מה שלא אהבתי בדיוק כפי שאני כותב על סרטים אחרים.

מצד שני, להמשיך לקרוא