ג'ו ובל: Mad about you

פעם, לפני הרבה זמן, למדתי קולנוע. בסוף סימסטר א' של שנה א' נכנס לכיתה שלנו סגן מנהל המגמה, וביקש לראות את העבודות שעשינו באותו סימסטר (מדובר בעיקר בבימוי תרגיל וואן-שוט, ובתרגיל 5 שוטים, שמפגיש את הסטודנטים לקולנוע עם מכשיר העריכה לראשונה).

אותו סגן מנהל מחלקה התריע בפנינו לפני שהוא התחיל שהוא לא מתכוון לעשות לנו הנחות. הוא מתכוון לבקר את העבודות כאילו מדובר בסרט לכל דבר. על פניו זה נשמע מחמיר וחסר רחמים, אבל עם הזמן דווקא אימצתי את הגישה בעצמי: זה לא ענייני אם הסרט שאני רואה הוא של סטיבן ספילברג, או של אחת, ורוניקה קידר, שבקושי גירדה כסף בשביל להשלים פיצ'ר. אם שניהם מוצגים על אותה פלטפורמה – כלומר, אם שניהם עומדים לשיפוט הקהל, ושניהם מוצגים באולמות קולנוע להנאת הקהל הרחב – שניהם יקבלו ממני התיחסות שווה. אני לא מתכוון לרחם על קידר מכיוון שהיה לה קשה, ובגלל שהיא ישראלית, ובגלל שהסרט נעשה ללא תמיכה מוסדית, ובגלל ובגלל…

אני מתכוון לכתוב על מה שאהבתי ועל מה שלא אהבתי בדיוק כפי שאני כותב על סרטים אחרים.

מצד שני, בסוף השבוע הזה עולים על המסכים שלושה סרטים הוליוודים עתירי תקציב ואפקטים. עליהם אני לא אכתוב בכלל. על "ג'ו ובל" כן. זה נגזר מהטעם האישי שלי, שהוא פחות אוהב הוליוודיות, ויותר מעדיף סרטים ישראלים וכל מה שלא אמריקאי, אבל זה גם סוג של הצהרה מבחינתי, שבבלוג הזה אני כן מתכוון לדחוף את הסרטים הקטנים יותר, גם אם את חלקם לא אהבתי.

ולהרגשתי, "ג'ו ובל" הוא סרט חביב, גם אם יש בו לא מעט ליקויים.

כתבתי כאן לא פעם על אהבתי לסרט ישראלי שנקרא "2 בלילה" (בקרוב מאוד בפרסי האופיר?). להרגשתי, "ג'ו ובל" הוא כמו תשובה לאותו סרט. אם "2 בלילה" הוא סרט פסימי שמגיע למסקנה עצובה בדבר חוסר האפשרות למצוא אהבה, בא "ג'ו ובל" ואומר: דווקא אפשר למצוא אהבה, אבל צריך לאבד את הדעת בשביל זה. אהבה היא אכן מצב לא רציונלי, כפי שאומר גם הציטוט המובא בתחילת הסרט, וצריך להיכנס למוד מטורף בשביל להתאהב.
ובשביל להעביר את המסר הזה, "ג'ו ובל" הוא בעצם קומדיה מטורפת על שתי בחורות ישראליות שנפגשות ומתאהבות בשעה שהן צריכות לטפל בגופה של גבר. זו, למעשה, סוג של וריאציה על "תלמה ולואיז", שבורחות מפני כל העולם, ומוצאות חברה (ובמקרה הישראלי גם אהבה) בדרך.

נתחיל בדברים הטובים: ברגעים הטובים שלו, "ג'ו ובל" הוא סרט מאוד מצחיק, שמשוחק מצוין. ורוניקה קידר היא גם הבמאית, אבל היא הרשימה יותר כשחקנית. היא העבירה בפניה ובשפת גופה כנות כובשת, ובהחלט הייתי רוצה לראות אותה בעוד סרטים. אבל יותר התרשמתי, ואפילו ממש אהבתי ב"ג'ו ובל" את שחקנית המשנה, רומי אבולעפיה. את רומי הזאת רואים מעט מדי על המסך. היא הייתה חלק מהקאסט הרחב של הסדרה "שבתות וחגים" והיתה נהדרת שם (ולפני כשנתיים היא חזרה לעבוד עם רני בלייר ב"תיבת נח"). אח"כ היא פנתה לדוגמנות (היא היתה הפרזנטורית של "קסטרו" לתקופה קצרה), ואז היא נסעה לנסות את מזלה בחו"ל (אנחנו אמורים לראות אותה בקרוב ברימייק האמריקאי של הסרט הישראלי "החוב"). ב"ג'ו ובל" אבולעפיה עושה משהו מאוד לא מובן מאליו: היא מצליחה למצוא את האיזון השברירי בין משחק קומי מוגזם (ואפקטיבי) לבין משחק דרמטי מרגש. ברגעים מסוימים היא עושה את שני הדברים בעת ובעונה אחת (מדובר בעיקר בסצינת "מי בסדין" המצחיקה). הופעתה של אבולעפיה ב"ג'ו ובל" היא ההוכחה המי-יודע-כמה שאין תפקידים קטנים.

ורוניקה קידר (ג'ו) וסיון לוי (בל) משתגעות. מאהבה.

אבל
"ג'ו ובל", במקרה הטוב, הוא סרט בוסרי מאוד. ראשית, יש בו כמה וכמה סצינות מצחיקות מאוד, שמפוזרות על פני לא מעט רגעים מתים. הסרט הרגיש לי איטי מדי, בעוד שלדעתי הוא היה צריך לרוץ הרבה יותר מהר. בנוסף, הסרט מוצף בהרבה יותר מדי מוזיקה (מה שקצת גורע מההנאה בסצינה במועדון בסוף, שם ג'ו שרה לבל שיר אהבה יפהפה). לא הבנתי למה שתי הבנות מאופינות כזרות למקום (ג'ו אמריקאית, בל צרפתיה), וגם ההזרקה של העניין של שדרות לסיפור נעשית בצורה מאוד לא אינטלגנטית (דרך מבזקי חדשות). ובכלל, אני מתאר לעצמי שאם הייתי תושב שדרות הייתי מרגיש נעלב מ"ג'ו ובל", מכיוון ששדרות מוצגת כביתם של המשוגעים (בל, שמשתחררת ממוסד פסיכיאטרי בתחילת הסרט היא שדרותית, וגם דמות הסטלן הטמבל בסוף הסרט לא בדיוק מחמיאה לשדרות).
ולמרות כל החסרונות, אם אין לכם משהו טוב יותר לעשות בסופי השבוע, אולי כדאי לבדוק את הסרט הקטן הזה. הוא בוסרי, והוא מרגיש לפעמים כמו גלגלי שיניים חלודים שזזים לאט מדי, אבל ברגעים הטובים שלו (וגם כאלו יש לא מעט) הוא אחלה סרט.

"ג'ו ובל" יוקרן בסינמטק תל אביב כל יום שישיבחצות, ובימי שבת ב-15:15.

איתן ווייץ

Eithanwe@012.net.il

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s