גבוה, לא נמוך

אין משהו ממש מרגש בקולנוע השבוע, אז אני אמלא את הפער בינתיים בכתיבה על טלויזיה. שתי סדרות ישראליות חדשות עלו על המסך בשבוע שעבר. שתיהן קומיות במהותן, ושתיהן ספגו ביקורות לא נעימות. שתיהן, לטעמי, לא בצדק.

ראיתי שני פרקים של "גבוה וגרינבאום". אני לא מכיר אף אחד מהיוצרים ומהשחקנים (חוץ מאת דניאלה וירצר, שאותה ראיתי רק ב"בועה" של איתן פוקס. היא היתה בסדר. הסרט פחות). לפי הרגשתי, הסדרה הזו צריכה קצת זמן להתפתח ולנשום, אבל המפגש הראשוני שלי איתה מראה בעיקר פוטנציאל. עם קצת זמן היא יכולה להתפתח לקומדיה ממש מוצלחת. מה שיש בעיקר זה קצב מטורף וטיימינג מדויק – וזה הכי חשוב לקומדיה. לפעמים הכתיבה יכולה להיות בינונית, אבל כשהביצוע מהיר מספיק ומבוצע בטיימינג נכון – זה יכול להצחיק. זה המצב, לטעמי, ב"גבוה וגרינבאום". הפרק הראשון בעיקר רץ בארבעה ראשים נפרדים שנמצאים בלוקיישן אחד קטן. לא הספקתי לצחוק – וכבר נגמר הפרק. הצפייה בפרק השני כבר סימנה שניים-שלושה צחוקים רועמים.  ואם ייתנו להם לעבוד (ובעולם הרייטינגי ההיסטרי של היום זו באמת שאלה של "אם") אני מניח ש"גבוה וגרינבאום" יכולה להתפתח לקומדיה מטורפת ומצחיקה מאוד.

מה שאני רוצה להגיד בעצם: ב"גבוה וגרינבאום" עדיין אין מספיק צחוקים, והכתיבה עדיין צריכה להשתפשף, אבל עקרונית יש שם הרבה כישרון, וצריך לתת לזה זמן.

הקאסט כל כך רחב, שאין מקום לכולו בתמונה

הסדרה השניה שעלתה בשבוע שעבר באה מהמקום המושקע יותר, מנקר העיניים יותר, והעשיר יותר, וגם היא נתקלה בגלגולי עיניים ביקורתיים. קוראים לה "סברי מרנן", וגם היא מוצלחת בעיניי, עם פוטנציאל לשיפור בהמשך. מהסדרה הזו ראיתי רק פרק אחד בינתיים (הפרק השני היה צריך להיות משודר אתמול, אבל היתה איזו הפגנה קטנה שדחקה את הפרק השני מלוח השידורים). מהפרק הזה ראיתי ש: יש כאן, להרגשתי, פורמט מוצלח (ואני שונא את המלה הזו, פורמט, כי, להרגשתי, בעיניי אקזקוטיבים טלויזיוניים היא החליפה את המילה "תסריט". ואין תחליף לתסריט) – אבל הפורמט הזה מתמלא בשחקנים מצוינים שכולם עושים עבודה מצוינת (אולי חוץ מיהורם גאון, שלפחות לפי הפרק הראשון מגזים מדי. אבל זה רק פרק ראשון). בכלל – הפרק הראשון היה סאטירה די חכמה על תוכניות ריאליטי – מה שמצביע על רמת כתיבה גבוהה, שמעדיפה סיטואציה ביקורתית על פני גגים קלים (למרות שגם כאלו יש). ההפקה עשירה ומרשימה, הכתיבה חכמה, השחקנים טובים – וכל מה שיכלו לכתוב ש"זה לא קרובים קרובים"? אני מאוד נהניתי (טוב, "מאוד" זה מוגזם. אני די נהניתי), ואני רואה ב"סברי מרנן" פוטנציאל לקומדיה מאוד מוצלחת עם התפתחות הסדרה.

גם "גבוה וגרינבאום", וגם "סברי מרנן" יכולות לפתח את היחסים בין הדמויות יותר, ושתיהן צריכות את הזמן בשביל לעשות את זה. בינתיים נדמה לי שקבלת הפנים הביקורתית הדי צוננת לא במקום. הפוסט הזה בא לנסות לתקן את הרושם.

נספח א': אתמול, בתום שידורי המהפכה (סליחה, ההפגנה), שודרה "גבוה וגרינבאום", אבל פסחו על "סברי מרנן". האם זה אומר משהו על ההבדל ביחס של הערוץ לשתי הסדרות?

נספח ב': (לא קשור) בשבוע שעבר נפרדנו מ"פולישוק", בעונה שניה מוצלחת למדי (כתבתי עליה כאן). סצינת הסיום של הפרק האחרון היתה מופת של משחק אדיר של ששון גבאי, שהיה צריך לשמוח ולבכות בעת ובעונה אחת. והוא הצליח לעשות את הדבר הקשה ביותר ששחקן צריך לעשות: דבר והיפוכו. מתי עונה שלישית?

איתן ווייץ

Eithanwe@012.net.il

4 מחשבות על “גבוה, לא נמוך

  1. חולק עלייך בעניין סברי מרנן אבל בעיקר בעניין פולישוק. אחרי עונה ראשונה מוצלחת מאד קיבלנו עונה שנייה שלא יודעת מהי היא רוצה מעצמה, פחות מצחיקה ופחות מעניינת. אם זו הייתה סדרה אמריקאית הייתי אומר לסגור כאן ועכשיו וחבל להתבזות בעונה שלישית. היות ואני מכיר ומעריך את היוצרים (או היוצר) במקרה הזה אני אומר כן לתת עונה שלישית ומקווה מאד שמישהו יתפוס את עצמו וישתפר מאד.

  2. ביקרתי בדף שלהם בפייסבוק.. תחרות החתונות.. איזו חתונה יותר מצחיקה.. ממה שראיתי חתונה אחת יותר מצחיקה מהשנייה.. תחרות קשה! אהבתי מאוד! ממש סדרה של חתונות 🙂

  3. דווקא אהבתי מאוד את פולישוק ואין שום רמז מתי הוא חוזר…
    נ.ב אם יש משהו לשפר בפולישוק זה להפסיק את השימוש הרדוד בגוף האשה והקללות כדי לקדם רייטניג זה פשוט לא מתאים לרמה של הסדרה ומבריח צופים…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s