יש לנו אפיפיור: והוא לא יודע מה הוא רוצה

לנני מורטי יש זכויות גדולות בעולם הזה. לפני 10 שנים בדיוק הוא הביא לעולם סרט שנקרא "חדרו של הבן". לטעמי זהו אחד הסרטים המרגשים של העשור האחרון, ואני שמח לפגוש בו שוב בכל הקרנה סינמטקית שלו. "חדרו של הבן" היה לא רק דרמה סוחטת דמעות עשויה טוב, אלא גם סרט פיוטי על התמודדות עם שכול.

אז כמובן שראיתי עוד כמה דברים של נני מורטי. כל המבקרים מחשיבים את "יומן" שלו ליצירת מופת. אני פחות התלהבתי. אמנם לא סרט רע, אבל היה בו משהו לא אחיד לטעמי, ולא הכל עבד בו. ומורטי גם שחקן אהוב, ו"אי של שקט" שבו כיכב הוא זכרון נעים. את סרטו הקודם שלא הופץ בארץ לא ראיתי ("Il Caimano"), ועכשיו מגיע לאקרנים בארץ סרטו החדש, "יש לנו אפיפיור". הסרט הוצג בפסטיבל קאן האחרון, ויצא משם עם ביקורות מאוד מסויגות. הפעם אני חייב להסכים עם הביקורות. לא מדובר בסרט רע, אבל משהו ב"יש לנו אפיפיור" מאוד מפוזר, לא ממוקד, ולא מחזיק מים.

מישל פיקולי המצוין לא רוצה

הסיטואציה הבסיסית של הסרט מספרת על בחירת אפיפיור חדש לאחר מותו של הקודם. הפור נופל על אדם אחד, שלא רוצה/ יכול/ מוכן לקחת על עצמו את התפקיד. וכל הסרט מתרחש באותה תקופת ביניים שבה האפיפיור הנבחר נמצא תחת לחצים לחזור לאיתנו, והדבר כולל טיפול פסיכולוגי (את הפסיכולוג מגלם מורטי עצמו). הצרה עם הסרט הזה היא שאני לא ממש מבין מה הוא רוצה. הוא שולח חיצי ביקורת כלפי הכנסיה, אבל גם כלפי הפסיכואנליזה, התקשורת, והגלובליזציה. השחקנים שמורטי בחר טובים – יז'י שטור הפולני מרשים בתפקיד דובר הכנסיה, ובתפקיד הראשי  – מישל פיקולי הצרפתי המצוין, שמעביר בגופו את מה שהמילים לא אומרות – הוא פשוט לא יכול לקחת על עצמו להנהיג את עולם הדת הנוצרי, מכיוון שהוא לא מנהיג באופי, אלא מונהג. אבל זה דווקא מורטי עצמו (בתפקיד הפסיכולוג, שהוא תפקיד דומה לזה שעשה ב"חדרו של הבן") שנדמה שמאבד את העשתונות. הוא מתעצבן, הוא לא שקט, והוא בכלל נתן לי את ההרגשה שהוא לא ממש מסתדר עם התפקיד שלו. החצי השני של הסרט מתמלא ברובו במעין טורניר כדורעף תמוה, וזהו החלק שבו הסרט צולל לתהומות די הזויים. כל מה שעובר על הדמות הראשית – האפיפיור הנבחר – מעניין, מרגש, ויפה, וכל השאר (וגם זה לא מעט) – מרגיש לא אפוי, ולא מחובר לסיפור הראשי. ובנוסף מציף מורטי את סרטו במוזיקה, והדבר יותר מפריע מעוזר.

בסופו של דבר, "יש לנו אפיפיור" הוא לא סרט רע, אבל לדעתי הוא סרט שכדאי לראות רק אם כבר ראיתם את כל שאר הסרטים הטובים שיש עכשיו בקולנוע (למשל, "אחותי היפה", או "קשר עין"), או אם אתם ממש חייבים לראות סרט של נני מורטי. אחרת, כדאי לדלג על הסרט הזה, ולחכות שיגיע לטלויזיה.

איתן ווייץ

Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s