אחת אפס אפס – שמונה כזה

בניגוד לסרטי קולנוע, שאחרי צפייה בהם אני בד"כ יודע מה אני חושב עליהם, ואיך אני אכתוב עליהם, בכל הנוגע לסדרות טלויזיה אני נוקט משנה זהירות, ומשתדל לצפות בכמה פרקים לפני שאני מפרסם פוסט בנושא. כך גם במקרה הזה: שלושה פרקים מתוך סדרת המשטרה "אחת אפס אפס" הוקרנו כבר בערוץ 10. וההרגשה שלי בתום שלושת הפרקים היא: מדובר ביצירה שטוחה לגמרי, לא מקורית בכלל, אפילו שטחית – אבל מקצועית ומהנה ביותר.

הדמויות של אחת אפס אפס. צילום: דודי מוסקוביץ

בשנה-שנתיים האחרונות יש ויכוח בקרב קהילת הקולנוע הישראלי על סוג הקולנוע הרצוי. האם נמאס כבר מדרמות משפחתיות ומסרטים פוליטיים, והאם התשובה היא אמריקה. גיוון ז'אנרי והתמקצעות גם בסרטי אימה ("כלבת") ופעולה ("קירות"). שני המקרים האלו היו הצלחות חלקיות בלבד. אבל אמיר מאן, שאת שמו לא הכרתי עד עכשיו, מגיע לערוץ 10 עם סדרה שכתב וביים ומוכיח שאפשר לעשות את זה גם בישראל. "אחת אפס אפס" היא כמוסת אנרגיה מרוכזת ואפקטיבית ברובה. היא פאן שטוח וחסר חשיבות, אבל היא עשויה טוב ומספקת בידור סביר ואף יותר מזה. היא אולי סטריאוטיפית מדי בייצוגי הדמויות שלה, ובפיתוח התסריט שלה, אבל הצילום והעריכה הקצביים, בשילוב עבודה משובחת עם מוזיקה, ושחקנים שיודעים לא לקחת את עצמם יותר מדי ברצינות (אבל גם לא לעשות צחוק מהעבודה) תורמים לבידור לא מחייב, אבל כיפי בהחלט. שילוב נבון בין חוטי עלילה שנמשכים מפרק לפרק (הסיפור עם רב הפושעים שמגולם ע"י זוהר שטראוס, שחקן אדיר בעיניי, או מערכת היחסים בין עמוס תמם לריקי בליך – שניהם טובים למדי כאן) לבין אירועים שמתחילים, נגמרים, ונסגרים הרמטית במהלך פרק אחד, וטריק עריכה קצבי שמפריד בין סצינות בעזרת מוסיקה ומונטאז' שוטים  אקראיים – כל אלו יוצרים סדרה ששומרת את העניין שלי בה למרות שהטיפול בנושאים הכבדים העולים בה (רצח על רקע כבוד המשפחה בחברה הערבית, למשל) רק מדגדג את פני השטח, והפתרונות מגיעים מהר מדי וקל מדי. ואולי זה בסדר – אולי יש כאן הצהרה שזה לא העניין כאן – אולי אמיר מאן רצה לעשות סדרת משטרה מהירה, מהנה, קצבית, לא מחייבת אבל גם לא מעליבה את האינטלגנציה – ובזה הוא גם עומד בכבוד.

לא יודע מי זה אמיר מאן, אבל סימנתי אותו כמישהו שמסקרן אותי לאן הוא ילך בעתיד. "אחת אפס אפס" היא סבבה לגמרי בעיניי.

איתן ווייץ

Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s