קולנוע ישראלי 2012: רווקה פלוס

אחרי "העולם מצחיק" של שמי זרחין, גם סרטו החדש של דובר קוסשווילי אמור להיות להיט לא קטן.

העניין הוא כזה: לפני 11 שנה ראיתי את "חתונה מאוחרת". הייתי בהקרנת הבכורה שלו בפסטיבל ירושלים. כשיצאתי מההקרנה וירדתי במדרגות אל הקוקטיל למטה מלמלתי: "היום ראיתי סרט ישראלי מושלם".מעבר לחדות המבט של קוסשוילי אל תוך החברה הגיאורגית, היה בסרט שילוב מדויק ומרגש בין קומדיה מצחיקה לבין טרגדיה קורעת לב. כמה שנים לאחר מכן הגיע "מתנה משמיים", שהיה סרט משעשע למדי, אבל גם מבולגן וחסר איזון. אם "חתונה מאוחרת" נע כל הזמן בין תקווה ליאוש, ובין ביקורת על המסורת לאהבה גדולה אל אותה מסורת, "מתנה משמיים" היה שפריץ ארס אחד גדול כלפי אותה מסורת, ללא החלק המאזן. ואז קוסשוילי נעלם לכמה שנים. הוא עשה דברים של אחרים: עיבוד של צ'כוב ("דו-קרב") ועיבוד של יהושע קנז ("התגנבות יחידים"). עכשיו הוא חוזר אל עצמו, אל חומר שהוא כתב, ולפי מה שקראתי, הוא חוזר אל אותו איזון מדויק שהיה "חתונה מאוחרת".

"רווקה פלוס" יספר על להמשיך לקרוא