קולנוע ישראלי 2012: הסיפור של יוסי (יוסי וג'אגר 2)

אחרי שמי זרחין ודובר קוסשוילי, עוד במאי אמור לחזור השנה לאור הזרקורים. זהו איתן פוקס. והפעם עם סרט המשך ללהיטו המפתיע מלפני עשור, "יוסי וג'אגר".

אם לומר את האמת, יש לי קצת בעיה עם הסרטים של איתן פוקס. מצד אחד, הוא במאי מוכשר, מדויק, מהוקצע, מקצועי, שיודע להריץ דברים בצורה חלקה, בלי תקלות. טכנית אין לי טענות אליו. אבל במשך השנים הרגשתי שאיתן פוקס מנסה להכניס את כל הבעיות של המדינה הזו לסל אחד, ולדבר עליהם בבת אחת. הומואים-סטרייטים, ישראלים-פלסטינים, יהודים-נאצים – כל ההווייה הישראלית נשפכת יחד, כגוש אחד, אל תוך סיפוריו האנושיים של פוקס. ומכיוון שאי אפשר באמת לתת משקל רציני לכל אחד מהנושאים הבוערים האלו כשהם ביחד, איתן פוקס נוקט בתכסיס – הוא מרדד את הדיון. הוא הופך את סרטו לבידורי ונעים. ב"ללכת על המים" זה עבד יופי. ב"הבועה" זה לא כל כך עבד. ובכלל, להרגשתי הסרט הכי טוב של איתן פוקס בכל הקריירה שלו הוא דווקא "אפטר", סרט הגמר שלו כסטודנט, מלפני 20 שנה. מכיוון שהיה מדובר בסרט קצר, הוא היה חייב למקד את הדיון בנושא אחד (הומוסקסואליות בצה"ל) – וזה היה סרט קצר ומצוין. מאז היתה לי תמיד הרגשה שאיתן פוקס יורה גבוה, עם אמביציה גבוהה, ויכולת טכנית משובחת, אבל פוגע נמוך – כלומר, הוא מצליח ליצור להיטים קופתיים, אבל לכל היותר הוא יוצר סרט מהנה ("ללכת על המים", למשל), אבל לא באמת עמוק ומרגש.

מצד שני, אין להקל ראש גם בסרטים כאלו. זה לא שיש כאלו כל יום למכירה על המשקל. בטח לא ישראליים. ואם סרטו החדש של איתן פוקס יפתיע בכל זאת וירגש – מה טוב.

לפני כעשור היה לאיתן פוקס להיט מפתיע. זה היה סרט של 65 דקות, שנוצר במקור בכלל לטלויזיה. אבל משהו שם התחבר לקהל, והסרט הופץ בהקרנות מסחריות (סינמטקיות בעיקרן, אם אני זוכר נכון), והיה סולד-אאוט במשך חודשים ארוכים. הסרט גם פרץ את דרכו של פוקס לשוק הבינלאומי. אני, באופן אישי, פחות התלהבתי מ"יוסי וג'אגר". אני זוכר שבכל מה שנוגע לסיפור האהבה בין שני החיילים האלו הסרט היה יפה ומעניין, אבל היה חסר לי קונטקסט. היו חסרות לי כמה סצינות של מלחמה בתוך המוצב המושלג והמבודד הזה. אבל מה אני חשוב. הסרט הפך להצלחה, והדרך נסללה בפני פוקס ללהיט הכי גדול שלו, "ללכת על המים".

הסיפור של (יוסי) איתן פוקס

האמת שפוקס לא ממש נעלם מהמפה (הוא יצר סדרת טלויזיה בעקבות הצלחת "מרי-לו". הסדרה נחתכה לסרט קולנוע, ונמכרה בשנה שעברה להפצה אמריקאית), אבל סרט קולנוע של ממש פוקס לא יצר מאז "הבועה". והשנה הוא אמור לחזור עם סיפור ההמשך של "יוסי וג'אגר" (או בעצם, רק של יוסי). אוהד קנולר (שחקן נהדר בעיניי) יחזור לגלם את התפקיד של יוסי, והפעם הוא יהיה רופא. מפגש מקרי עם אימו של ג'אגר (בגילומה של אורלי זילברשץ בנאי) יציף את כל הסיפור מחדש. בצוות השחקנים ניתן יהיה למצוא גם את ליאור אשכנזי (לטעמי, אולי הטוב שבשחקני הקולנוע הישראלים היום. וחוץ מזה, כבר הוכח שבינו לבין איתן פוקס יש כימיה נדירה), וגם את עוז זהבי (שאותו אני פחות מסמפט).

סביר להניח ש"הסיפור של יוסי" יהיה סרט קומונקטיבי עם אפיל מסחרי לא קטן, ואולי הוא אפילו יהיה סרט טוב ממש, אבל השאלה היא אם אחרי שהקהל ילך לראות את "העולם מצחיק", ואולי גם את "רווקה פלוס" – האם יישאר משהו גם בשביל איתן פוקס?

איתן ווייץ

Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s