קולנוע ישראלי 2012: פלסטלינה

והנה עוד נדבך למושג "קולנוע ישראלי נשי". בימים אלו נמצא בחדר העריכה סרט חדש של וידי בילו, מי שביימה (בשיתוף עם דליה הגר) את הדרמה "קרוב לבית". הסרט ההוא היה בעיקר בוסרי, אבל היה בו קול נשי, שמסתכל על ההוויה הישראלית (במקרה ההוא, הצבאית) מנקודת מבט נשית. הסרט החדש של וידי בילו (הפעם סולו) ימשיך במגמה, ולפי הסימנים, הוא ילך עמוק יותר.

סיפורי התבגרות תמיד קרובים לליבי. יש משהו מאוד חזק באהבה ראשונה, בשברון לב ראשון של נעורים, שתמיד מרגש אותי. ואם נוסף לכך מימד חיצוני שמזרז את הקטסטרופה – זה בד"כ עוזר להעמיק את הטרגדיה. היו כמה נסיונות יפים בכיוון הזה – לרפד את ההיסטוריה הישראלית בסיפורי התבגרות. אם זה "מיס אנטבה" היפה אך בוסרי, "סיפור קיץ" (של שמואל חיימוביץ'), או אם נלך קצת יותר אחורה, "בלוז לחופש הגדול". כולם עסקו בסיפורי התבגרות על רקע אירועים לאומיים בתולדות המדינה. אבל כל אלו באו מהצד הגברי (הבמאים היו, בהתאמה: עמרי לוי, שמואל חיימוביץ', ורנן שור). "פלסטלינה" אמור להביא עין נשית להתבגרות, וגם להיסטוריה הישראלית.

בת 11 בעולם של מבוגרים ישראלים. פלסטלינה.

במרכז הסיפור להמשיך לקרוא