קולנוע ישראלי 2012: פלסטלינה

והנה עוד נדבך למושג "קולנוע ישראלי נשי". בימים אלו נמצא בחדר העריכה סרט חדש של וידי בילו, מי שביימה (בשיתוף עם דליה הגר) את הדרמה "קרוב לבית". הסרט ההוא היה בעיקר בוסרי, אבל היה בו קול נשי, שמסתכל על ההוויה הישראלית (במקרה ההוא, הצבאית) מנקודת מבט נשית. הסרט החדש של וידי בילו (הפעם סולו) ימשיך במגמה, ולפי הסימנים, הוא ילך עמוק יותר.

סיפורי התבגרות תמיד קרובים לליבי. יש משהו מאוד חזק באהבה ראשונה, בשברון לב ראשון של נעורים, שתמיד מרגש אותי. ואם נוסף לכך מימד חיצוני שמזרז את הקטסטרופה – זה בד"כ עוזר להעמיק את הטרגדיה. היו כמה נסיונות יפים בכיוון הזה – לרפד את ההיסטוריה הישראלית בסיפורי התבגרות. אם זה "מיס אנטבה" היפה אך בוסרי, "סיפור קיץ" (של שמואל חיימוביץ'), או אם נלך קצת יותר אחורה, "בלוז לחופש הגדול". כולם עסקו בסיפורי התבגרות על רקע אירועים לאומיים בתולדות המדינה. אבל כל אלו באו מהצד הגברי (הבמאים היו, בהתאמה: עמרי לוי, שמואל חיימוביץ', ורנן שור). "פלסטלינה" אמור להביא עין נשית להתבגרות, וגם להיסטוריה הישראלית.

בת 11 בעולם של מבוגרים ישראלים. פלסטלינה.

במרכז הסיפור תעמוד ילדה ירושלמית בת 11 בתקופה שלפני מלחמת ששת הימים. המצב הפוליטי והמצב האישי הפרטי של הילדה יתערבלו לדרמה שעל הנייר נראית מסקרנת מאוד. בסרט יככבו ריימונד אמסלם, יעל בן דור, וחנה לסלאו (שמוכרת בעיקר כקומיקאית, ולטעמי היא גם שחקנית דרמטית מעולה שלא מקבלת מספיק קרדיט על ההופעות הלא קומיות שלה). יהיה גם יחזקאל לזרוב אחד, גבר בין נשים (שכבר שיתף פעולה עם ריימונד אמסלם בסרט שעדיין ממתין להפצה, "רסיסי אהבה", וגם הופיע בסרט נשי נוסף שבוחן את ההיסטוריה הישראלית במבט נשי, "ברקיע החמישי". גם הסרט הזה עדיין ממתין להפצה). יהיה מעניין.

איתן ווייץ

Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

2 מחשבות על “קולנוע ישראלי 2012: פלסטלינה

  1. הי איתן. מיס אנטבה הוא סרט מנקודת מבט נשית לגמרי. אני כתבתי אותו על בסיס סיפור אוטוביוגרפי. אבל תודה על המחמאה.:)

  2. שלום רב אני מנסה לברר אם הסרט אכן יצא ואם כן איפה ניתן לצפות בו (אם בכלל)…. כוון שההשתתפתי בו בתפקיד קטן. אשמח אם תוכל לעזור.
    ——————————
    איתן לעליזה: הסרט לקח חלק בתחרות האופיר 2013, והתברר כבינוני למדי (הנה מה שכתבתי עליו אז). הוא קיבל 4 מועמדויות לפרס האקדמיה הישראלית (לשחקנית הראשית, ריימונד אמסלם, לשחקנית המשנה, חנה לסלאו, לצילום, ולתלבושות), אבל לא זכה אפילו באחד. מאז, כבר כשנתיים, הסרט שוכב על המדף של המפיצים, והוא לא יצא להקרנות מסחריות עד היום. אין לי מושג מתי הסרט הזה יופשר ויופץ, אם בכלל.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s