השקט שבאהבה: בורג בורגני

קשה לכעוס על הסרט הזה. ברוב דקותיו ישבתי באולם מחויך למדי. הוא נעים לצפייה. אבל באותה נשימה לא ממש היה איכפת לי מהדמויות, ולא הייתי מעורב רגשית. אני חושב שהייתי שמח להיפגש בסרט הזה בעודי מזפזפ בערוצי הסרטים השונים. אבל לצאת מהבית ולשלם מחיר כרטיס (ועוד הוצאות נלוות)? נראה לי לא כדאי בשביל סרט כזה, שהדבר הכי טוב שאני יכול להגיד לגביו הוא: "נחמד".

וזה חבל, כי סרטו הקודם של הבמאי פיליפ קלודל, "אהבתי אותך אז", היה הרבה יותר מרגש וסוחף. ב"השקט שבאהבה" ( סרטו השני בסך הכל) לוקח קלודל צעד אחורה. הוא מיטיב לתאר אוירה של אנשים בעיר קטנה. אבל לסרט אין עליות וירידות, אין רגעים קורעי-לב, או סצינות מפילות מצחוק. זה כמו להסתכל על נוף אירופאי יפה במשך שעה ושלושת רבעי. יפה, אבל עקר.

"השקט שבאהבה" (במקור: "כל השמשות") עוקב אחרי גלריה של דמויות בורגניות בשטרסבורג, צרפת. העיקרית שבהם היא אלסנדרו, אלמן והורה יחיד לבת מתבגרת (ליסה צ'יפריאני. תגלית חמודה ורגישה). אלסנדרו הוא פרופסור למוסיקה עתיקה, איטלקי שגר ועובד זה שנים בשטרסבורג. איתו מתגורר אחיו האנרכיסט-דה-מיקולו. הוא עקר הבית, שעוזר לו לטפל בילדה, ולעשות את עבודות הבית השונות.

הילדה והאח. אם כבר לראות את הסרט, אז בשבילה.

להמשיך לקרוא