קולנוע ישראלי 2012: צירלסון

בעיה: אני לא נוהג לכתוב פוסטים כשאין לי מה לכתוב. "צירלסון" הוא פרויקט שאמור להיחשף ב-2012, וסביר להניח שהשמות המעורבים בו יפנו את תשומת לב התקשורת לבכורה ולפרויקט עצמו לכשייחשף. אבל נכון לעכשיו כמות המידע שהצלחתי לקושש בנוגע לפרויקט עצמו מזערית עד כמעט לא קיימת. ובכל זאת אני כותב.

בעיה: השמות המעורבים בהפקת הסרט "צירלסון" הם מהמוכשרים שיש בביצת הקולנוע המקומית. אבל ממעט המידע שקראתי על הסרט, לצד ציפיה דרוכה, יש גם חשש מאיכות המוצר המוגמר.

"צירלסון" (או בשמו המלא : "צירלסון יוצא לפנסיה") הוא פרויקט הבימוי הראשון של מיכה לבינסון. אני רואה מעט מאוד תיאטרון, אבל השם הזה מוכר לי. לבינסון בן ה-58 הוא איש רב זכויות בכל הנוגע לתיאטרון, ורזומה הבימוי שלו בתיאטרון ארוך מאוד. לבינסון שימש גם כמנהל בית הספר למשחק בית צבי, ובמהלך השנים הוא ישב בחבר המנהלים של גופי תרבות שונים. כך שמקצועית יש על מי לסמוך. ללבינסון יש נסיון ארוך מאוד בכל הנוגע לעבודה עם שחקנים. החשש מתחיל להתגנב כשמתחילים לדבר על קולנוע. טבילת האש המרכזית הראשונה של לבינסון בנוגע לקולנוע היתה מוצלחת למדי, והוא מאוד הרשים דווקא כשחקן בלהיט הישראלי מהשנה שעברה – "הערת שוליים". בראיון עימו שקראתי אומר לבינסון שבין היתר הוא הסתכל על יוסף סידר ועל איך שהוא עובד, והוא ינסה ליישם חלק מהשיטות של סידר בעבודה על "צירלסון". אבל אני לא יודע עד כמה באמת ניתן להעביר נסיון תיאטרוני, עשיר ככל שיהיה, אל בד הקולנוע.

זה מיכה לבינסון (מתוך "הערת שוליים"). בסרט של סידר הוא הרשים. ובסרט שלו?

החשש המרכזי השני שלי נוגע לפרויקט עצמו. מלבד לבינסון עצמו, בפרויקט מעורבים גם שמות ותיקים ומנוסים נוספים: השחקנים הראשיים בסרט יהיו אבי קושניר, ששון גבאי, ויבגניה דודינה. בצוות התומך ניתן למצוא גם את ירדן בר כוכבא (שבאופן אישי אני אוהב עוד מימי "פלטפוס", ואיכשהו נדמה לי שמשהו מאוד לא ברור מנע מהשחקנית הזו קריירה הרבה יותר מפוארת), סנדרה שדה, ואילן דר. הסרט יספר על צירלסון (קושניר), נהג אוטובוס שיוצא לפנסיה ומוצא עצמו לא יודע את נפשו מרוב שעמום. הוא הופך לנטל על אשתו (דודינה) עד שהוא מוצא חבר חדש (בגילומו של ששון גבאי) – שמסתבר שהוא גם המאהב של אשתו.

דרמה קומית על משולש רומנטי עם שחקנים טובים בעלי רקורד מוכח. אז מה הבעיה? לטעמי – וצריך לסייג, כי הדברים נכתבים לפני שראיתי את המוצר המוגמר, ובכל זאת – כשאני חושב על פנסיה, אני לא בדיוק חושב על אבי קושניר. זה נכון שהוא פחות או יותר בגיל המתאים, אבל מבחינת מבנה הגוף שלו, והעובדה שהוא לרוב מתנייד בקלילות בחלל – זה לא משדר לי זקנה. דברים דומים ניתן לומר גם על דודינה. היא קטנה למדי, והתפקיד הדרמטי המצויין שעשתה ב"לא רואים עלייך" רק מגביר אצלי את החשש – בסרט של מיכל אביעד היא לא נקטה בגישה של אדם שסוחב את כל העולם על כתפיו, ובהתאמה, היא לא הקשיחה והכבידה את גופה, אלא להיפך – היא הפכה את עצמה לכל אדם יומיומי, ודווקא בגלל זה הדרמה עבדה (עלי, בכל אופן). קשה לי לראות את יבגניה דודינה משחקת דמות של אישה זקנה המורדת בגורל הזקנה. הגוף שלה עוד לא זקן. כך שלמרות שהשחקנים הראשיים בסרט מגיעים לפרויקט הזה עם רקורד מוכח, אני קצת חושש מהתאמתם לתפקיד – או במילים אחרות – אני קצת חושש מטעויות בליהוק. בנוסף – לסיפור אמור להתווסף רובד נוסף שיתעסק בהשפעות השואה על ההווה. אני לא בטוח שזה הכרחי בהקשר הזה.

אז עם שמות מפורסמים, אבל גם עם הרבה חששות – "צירלסון" יגיע השנה למסכים כפרויקט מסקרן, שיכול להפתיע את כולם, אבל גם להיכשל.

איתן ווייץ

Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s