קולנוע ישראלי 2012: איגור ומסע העגורים

לפני כ-3 שנים יאיר רוה אירגן במסגרת הבלוג שלו סדרת הקרנות חודשית בסינמטק הרצליה. תחת השם "מועדון סינמסקופ" הוא בחר, אחת לחודש, סרט לטעמו, והסרט הוקרן כשהוא הקדים כמה מילים לפני כל הקרנה. אחד הסרטים שהוא בחר היה "לעוף כל הדרך הביתה"(הנה הטריילר למי שרוצה להיזכר). לא הכרתי את הסרט הזה, ובאתי לראותו קצת סקפטי, אבל בצד השני של המנהרה – זו היתה חוויה מרגשת למדי.

בערך באותה תקופה נתקלתי באתר של קרן הקולנוע בתקציר של סרט ישראלי בהכנה שנקרא "איגור ומסע העגורים". בקריאה שטחית זה נראה דומה. שם אווזים – פה עגורים. שם ילדה – פה ילד. שניהם בהשגחה חד הורית (שם עם אבא, פה עם אמא). הסיבה לחד הוריות – שם תאונה, כאן גירושים. בשני הסרטים הילדים עדים להיוולדם של חיים חדשים (שם קבוצה של אווזים. כאן – עגור אחד המתקרא קארל). אבל – בעיקר – בשניהם מעקב אחר נדידת עופות.

השנה הסרט הישראלי יהיה מוכן להקרנה. אין בו את הכוכבים ההוליוודים של הסרט ההוא (ג'ף דניאלס, והילדה אנה פאקווין – כבר אז עם אוסקר באמתחתה על "הפסנתר") – אבל גם אם שניהם די נוסחתיים, כשסרטים כאלו עשויים טוב, הם מספקים חוויה מרגשת למדי, ולפעמים לא צריך יותר מזה.

מתוך "איגור ומסע העגורים"

"איגור ומסע העגורים", בבימויו של להמשיך לקרוא