קולנוע ישראלי 2012: איגור ומסע העגורים

לפני כ-3 שנים יאיר רוה אירגן במסגרת הבלוג שלו סדרת הקרנות חודשית בסינמטק הרצליה. תחת השם "מועדון סינמסקופ" הוא בחר, אחת לחודש, סרט לטעמו, והסרט הוקרן כשהוא הקדים כמה מילים לפני כל הקרנה. אחד הסרטים שהוא בחר היה "לעוף כל הדרך הביתה"(הנה הטריילר למי שרוצה להיזכר). לא הכרתי את הסרט הזה, ובאתי לראותו קצת סקפטי, אבל בצד השני של המנהרה – זו היתה חוויה מרגשת למדי.

בערך באותה תקופה נתקלתי באתר של קרן הקולנוע בתקציר של סרט ישראלי בהכנה שנקרא "איגור ומסע העגורים". בקריאה שטחית זה נראה דומה. שם אווזים – פה עגורים. שם ילדה – פה ילד. שניהם בהשגחה חד הורית (שם עם אבא, פה עם אמא). הסיבה לחד הוריות – שם תאונה, כאן גירושים. בשני הסרטים הילדים עדים להיוולדם של חיים חדשים (שם קבוצה של אווזים. כאן – עגור אחד המתקרא קארל). אבל – בעיקר – בשניהם מעקב אחר נדידת עופות.

השנה הסרט הישראלי יהיה מוכן להקרנה. אין בו את הכוכבים ההוליוודים של הסרט ההוא (ג'ף דניאלס, והילדה אנה פאקווין – כבר אז עם אוסקר באמתחתה על "הפסנתר") – אבל גם אם שניהם די נוסחתיים, כשסרטים כאלו עשויים טוב, הם מספקים חוויה מרגשת למדי, ולפעמים לא צריך יותר מזה.

מתוך "איגור ומסע העגורים"

"איגור ומסע העגורים", בבימויו של יבגני רומן, הוא קו-פרודוקציה ישראלית-גרמנית-פולנית, מה שמבטיח סרט מושקע, והתבלין הישראלי שבו יהיה העלייה הרוסית. איגור, גיבור הסרט, יתלווה לאימו הגרושה מרוסיה לישראל, כשאביו יישאר שם. העגורים יהוו החוליה המקשרת בין האבא לאיגור. תבלין של ניצני אהבה ראשונה יתווסף לסיפור בדמות ילדה אחת ידידותית בים של ילדים לעגניים וחסרי סובלנות כלפי העולה החדש והמוזר שלא יודע עברית, ושניהם יחד יתמסרו למסע העגורים שנודדים מרוסיה לאפריקה – דרך ישראל. (משעשע לקרוא בדפי המידע על הסרט שהם יחנו בשמורת החולה, ובאנגלית Hula. יעני הולה הופ).

איתי שצ'רבק יהיה איגור. אולה שור סלקטר תהיה האם. וגם מנשה נוי ואלכסנדר סנדרוביץ' יפציעו על המסך. זה אמור להיות סרט נוסחתי לגמרי, אבל אם זה עבד ל"נודל", זה אמור לעבוד גם ל"איגור ומסע העגורים". עכשיו יש רק את השאלה של השיווק, מכיוון שסרטי ילדים ונוער ישראלים לא ממש מצליחים לעבוד בארץ. יש איזשהו מחסום בלתי עביר בכל הקשור לסרטים ישראלים מהסוג הזה. "מיס אנטבה", "סיפור קיץ", "גיבורים קטנים", "סיפור חצי רוסי", "אילי ובן" – כולם סרטי נוער טובים שנכשלו בקופות. איכשהו נדמה לי שהורים מעדיפים לקחת את ילדיהם לסרטי אנימציה הוליוודית, ואם הילדים כבר גדולים מספיק ללכת לבד לקולנוע, הם מעדיפים את הבלוקבסטרים ההוליוודיים, ולא את הסרטים הישראלים, טובים ככל שיהיו. והסרטים האלו נופלים בין הכסאות."נודל" (שהוא, אגב, לא ממש סרט נוער, אלא יותר סרט לכל המשפחה בהשתתפות ילד) הביא לקופות כ-200 אלף צופים, אבל הוא היוצא דופן שלא מעיד על הכלל.

איתן ווייץ

Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מחשבה אחת על “קולנוע ישראלי 2012: איגור ומסע העגורים

  1. הסרטים הישראלים הולכים ו משתבחים עם השנים. בכלל התרבות בארץ, עם כל זה שאנו חיים במדינה קטנה מאוד מאוד מגוונת,טובה ומעניינת. הסרטים הישראלים בשנים האחרונות עוסקים לא רק בבעיות הביטחוניות שיש במדינה אלא גם בבעיות תרבותיות וחברתיות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s