ג'ורג' האריסון: חי בעולם חומרני – הכוח השקט

תעזבו אותכם מכוכב נולד/ כוכב מת. תעזבו את האח הגדול/ האח הקטן/ האח המפגר. אם אתם בעניין של להעביר ערב אחד עם מוסיקה טובה, ואם אתם רוצים לפגוש אדם מעניין, מוכשר, ומרגש – כדאי לכם להקדיש ערב לצפייה בסרט הזה.

וזה סרט שמחייב הקדשה של ערב שלם. מדובר בסרט ארוך במיוחד (שלוש שעות וחצי), והוא מוקרן פעם אחת ביום בלבד (ב-20:00 בסינמה סיטי) – אבל זה כדאי. תחשבו על זה כעל יציאה להופעה. מוסיקה טובה (הכי טובה שיש – הביטלס) – יש. ופורטרט מעניין של אדם מרתק – יש. לא משעמם לשנייה, זוהי חוויה שכדאי לעבור. וחוץ מזה – מתי בפעם האחרונה קניתם כרטיס להופעה ב-38 ש"ח?

ג'ורג' הריסון. הלב

את הטיול הראשון הראשון שלי לחו"ל עשיתי מיד אחרי צבא. נסעתי לכמה שבועות ללונדון, אנגליה. בין היתר נסעתי לצפון לונדון, והצטלמתי על מעבר החציה שמוביל לאולפני ההקלטה של הביטלס, אבי רואד סטודיוס. נסעתי גם לליברפול ליום אחד. עברתי ברחוב פני ליין, הצטלמתי ע"י השער של סטרוברי פילד, והתיישבתי על ספסל יחד עם הפסל של אלינור ריגבי שמוקדש לכל האנשים הבודדים. יש לי את כל האלבומים של הביטלס בבית, ואני מכיר לא מעט מהסיפורים שמאחורי הלהקה הזו. ועדיין הסרט הדוקומנטרי של מרטין סקורסזה הכיר לי את ג'ורג' האריסון כפי שלא הכרתי קודם. אם פול מקרטני וג'ון לנון היו הראש והידיים של הביטלס, ורינגו סטאר היה הרגליים, הבסיס של התופים שעליו עמדה היחידה המופלאה הזו, ג'ורג' האריסון היה הלב. הסרט הזה עוקב אחרי חייו של האריסון, ומציג אותו כבר מהתחלה ככמוסה מרוכזת של רגשות וצניעות. בין הכשרון המתפרץ של מקרטני, והציניות והכריזמה של לנון, האריסון היה בעצם הדבק שחיבר את כולם. הוא היה הכוח השקט. בצניעות, ללא התלהמות, הוא בעצם היה המנוע של הביטלס. בהתחלה זה ניכר רק מאחורי הקלעים (כפי מספרת אסטריד, הצלמת הגרמניה), אבל בהמשך הוא היה זה שהכניס את המוטיבים ההודים לתוך היצירה של הביטלס, ובעצם שינה את ההתנהלות של חיי השאר. הוא חיפש (ובעצם מצא, והפיץ הלאה) את המפתח לחיים ברוגע, בשלמות עם עצמך. גם לאחר פירוק הביטלס, וגם במהלך משברים בחייו הפרטיים (פרידה מאשתו הראשונה) ובחייו המקצועיים (ביקורות קשוחות, והצלחה מינורית לעיתים)  – ג'ורג' האריסון נשאר נאמן לדרך חיים רגועה שמאמינה בשקט פנימי שמקרין החוצה.

את כל זה מעביר הסרט של סקורסזה בסבלנות, עם עריכה נבונה בקצב מדוד, עם תחקיר מעמיק ורחב מאוד, ועם הרבה מוסיקה טובה. הרבה טוב לב היה בג'ורג' האריסון, וכך גם בסרט הזה – יש בו הרבה אהבה. בסוף חייו היו להאריסון הרבה חברים, וכמו ג'ורג' ביילי  ב"חיים נפלאים" של קאפרה – והוא בכלל לא ידע שהוא כזה. הקשיבו למשל לסיפור של רינגו סטאר על המילים האחרונות שהוא שמע מג'ורג' האריסון לפני מותו. לא יאמן איזה לב גדול היה לאיש הזה. וזו רק דוגמא אחת מיני רבות לאיש המיוחד והצנוע שהוא היה.

עשו לעצמכם טובה. קחו הפסקה של ערב אחד מהחדשות, ומהריאליטי, ומהשאון שמסביב. לכו להכיר אדם כשרוני ואוהב. איש קטן גדול. כמו שנאמר: and in the end, the love you take is eqaul to the love you make. זה היה ג'ורג' האריסון. איש שהפיץ אהבה. כדאי להרגיש את זה מדי פעם.

איתן ווייץ

Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s