היורשים – עננים בגובה רב ובינוני

אלכסנדר פיין חוזר אחרי היעדרות של 7 שנים. אלכסנדר פיין הוא במאי נחמד עד מאוד. אלכסנדר פיין יודע ליצור סרטים מצחיקים מבלי להשתגע מדי, והוא גם יודע ליצור רגעים מרגשים מאוד מבלי ללחוץ יותר מדי על בלוטות הבכי. אלכסנדר פיין הוא בעיקר במאי אנושי מאוד. ו"היורשים", סרטו החדש, הוא סרט נוסף בשרשרת, וגם הוא מצחיק, מרגש, ואנושי. מרגישים בו את מגע היד של פיין בכל שנייה.

את סרטיו הקודמים של אלכסנדר פיין אני מסמפט מאוד. את "היורשים" הרבה פחות.

לא סרט רע, "היורשים". אבל יש בו חסרון אחד משמעותי שבעיניי מאפיל על הרבה דברים טובים. הסרט מספר על עורך דין שפתאום באמצע החיים צריך להיות אבא. הוא אמנם נשוי + 2 כבר הרבה זמן, אבל הוא מבלה את עיקר זמנו בעבודה. האמא דאגה לגדל את הבנות רוב הזמן. אבל בתחילת הסיפור (ממש בסצינה הראשונה, אגב) האם עוברת תאונה, והיא נותרת צמח בבית החולים. והאב, גיבור הסרט, צריך פתאום להתמודד עם שתי נשים צעירות (הבנות שלו) שהוא כמעט ולא מכיר. ובהדרגה הוא מגלה דברים שלא ידע על אשתו. ג'ורג' קלוני, בתפקיד הראשי, עושה עבודה טובה (כרגיל), ואלכסנדר פיין עיבד תסריט עם רגעים מטורפים שמבוימים בעידון, ועם רגעים מרגשים, שמבוימים בעידון.

אבל

הסרט מתרחש בהוואי. וזו בעיה.

ג'ורג' קלוני והים של הוואי. "היורשים"

בסרטו הקודם של פיין, "דרכים צדדיות", שני גברים יוצאים למסע התהוללות אחרון לפני שאחד מהם מתחתן. בעוד החתן המיועד באמת משכיב נשים אחרות, חברו בעיקר מסתובב ביקבי קליפורניה, וטועם יינות. פול ג'יאמטי, בתפקיד הראשי ב"דרכים צדדיות" הצליח לשכנע אותי שהוא באמת מבין ביינות. התסריט המאוד מפורט של "דרכים צדדיות", מלא במושגים מקצועיים, בשילוב עם משחק מדויק של ג'יאמטי (ושל וירג'יניה מאדסן ושל סנדרה או, הנשים שאותן הם פוגשים ביקבים)  – הכל יצר אצלי הרגשה של במאי-תסריטאי שמכניס אותי לעולם פרטני ומדויק. האמנתי לכל פרט בעולם הזה, וזה הקל עלי להתרגש ולצחוק מהאנשים החיים בעולם היינות של קליפורניה.

ואת זה אין ב"היורשים". המשפט הראשון הנאמר בסרט הוא משהו כמו: "אנשים חושבים שבגלל שאני חי בהוואי, אני חי בגן עדן". אבל אני לא האמנתי לרגע שהדמויות האלו חיות בהוואי. כל עיצוב העולם – התלבושות, המוסיקה, הצילום – הכל נראה לי מזויף. ג'ורג' קלוני וחבורתו נראים לי, לכל היותר, כאמריקאים מהארץ התיכונה בחופשה בהוואי. אלכסנדר פיין מתנהל בבימויו יותר כתייר, ולכן על כל סיפור הסרט שוכנת עננה שהפריעה לי להתרגש באמת.את הטעות הראשונה הוא עושה כבר באחת הסצינות הראשונות בסרט, שם קלוני הולך עם ביתו הקטנה אל ביתה של אחת מחברותיה לכיתה, לאחר שאמה התלוננה שהבת שולחת מסרונים מעליבים. במהלך הסצינה היא מתנצלת, אבל ניתן לראות את ההבדל בחזות הדמויות: הילדה הנעלבת ואמא שלה מלוכסנות עיניים – כלומר, ילידות המקום. נייטיבז. ג'ורג' קלוני וביתו לבנים רגילים. הליהוק מדגיש את הזרות.

אלכסנדר פיין משלב הרבה קטעי מוסיקת פולקלור האוואיית בסרט, אבל זה נשמע יותר כאדם שנהנה ממוסיקת העולם, ולא כאדם שזהו טבעו השני, וגם הצילום של הסרט מתענג על הנופים כגלויה תיירותית, ופחות כסט של התרחשות אנושית. הקלוז-אפ על בובת הרקדנית המודבקת לדש-בורד של הרכב הוא קלוז-אפ תיירותי. והרגע באמצע הסרט בו גיבור הסרט ובנותיו הולכים על החוף ומדברים אבל הבמאי מחליט לצלם אותם כדמויות-צלליות ההולכות על החוף כנגד השקיעה (כשהטקסט נשמע בוויס-אובר) – הרגע הזה נדמה כאילו אומר שלאספקט התיירותי של הסרט יש קדימות על האספקט הסיפורי-אנושי. שלא לדבר על הרגע בו הדמויות צופות על רצועת חוף שיש לה תפקיד משמעותי בסיפור – הרגע הזה נמשך הרבה יותר מדי זמן, ונדמה שהוא שם קודם כל בשירות משרד התיירות של הוואי.

אם לתמצת: אלכסנדר פיין נשאר אלכסדר פיין – חם וחד הבחנה בנוגע למצב האנושי. הסט שבו מתנהלות דמויותיו הפעם הרגיש לי לא אמין. וזה פגע לי בחווית הצפיה.

נ.ב.שימו לב להופעת האורח של בו ברידג'ס בסרט. נדמה שהוא עושה חיקוי של ה-Dude מ"ביג לבובסקי", תפקיד שגילם אחיו, ג'ף ברידג'ס.

איתן ווייץ

Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מחשבה אחת על “היורשים – עננים בגובה רב ובינוני

  1. איתן , יצא לי לראות את "היורשים" רק אתמול ובדיוידי , אודה ואבוש מאד מאד , כי בסרטי קולנוע יש לצפות בקולנוע , וכהרגלי ובהיותי מין סוג של מכורה לבלוג שלך , רוצה לומר: קוראת את כל הביקורות החדשות שלך וגם את אלה הישנות של הסרטים שצפיתי בהם באיחור.
    אז ככה: הסכמתי עם כל מילה כמעט ובעיקר אהבתי מאוד את אבחנתך הדקה בעניין בו ברידג'ס וג'ף ברידג'ס שבאמצע הצפייה צעקתי בדיוק את זה.
    לא הסכמתי לגבי עניין הNATIVES שהזכרת שכן ישנם הרבה אנשים שהם לא ילידי המקום ומתגוררים בהוואיי או לפחות עברו להתגורר בה.
    בניגוד אליך – וזה אולי מחמאה לסופרת שהסרט מבוסס על ספרה באותו שם -הסיפור מאד מקורי ומשכך התסריט שכתב PAYNE יחד איתה מקורי מאד – ובעיקר לנוכח מקום התרחשותו.
    חשובה לי מאד תגובתך למייל האישי שלי ובהזדמנות זו , שנה טובה וחג שמח.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s