העולם כספירלה: צ'רלי קאופמן משגע את כולם

ב-2008 הייתי אחד מאלו שעיניו נפערו לרווחה כשצפיתי (פעמיים) ביצירת המופת "סינקדוכה ניו יורק". זו היתה בכורת הבימוי של צ'רלי קאופמן, שכבר נודע כתסריטאי מקורי ויוצא דופן. הוא כבר כתב את אחד הסרטים הכי אהובים עלי בעשור האחרון ("שמש נצחית בראש צלול") וגם את "אדפטיישן" ו"להיות ג'ון מלקוביץ'" המטורפים (וגם את "וידויים של מוח מסוכן", בכורת הבימוי המעניינת של ג'ורג' קלוני).

במסגרת שיטוטי ברחבי הסיייבר ספייס ניסיתי, בין היתר, לדלות מידע על מעשיו של קאופמן בימים אלו. בכל זאת, עברו כבר קרוב ל-4 שנים מאז הפרויקט האחרון שלו. אבל הנסיון להבין מה קורה עם הפרויקטים החדשים של קאופמן נדמה לעולם שמתקפל לפי החוקיות המטורפת של התסריטים של קאופמן.

ראש גדול. ככה נראה צ'רלי קאופמן. בערך.

זה התחיל בידיעה שספייק ג'ונז, שביים את "אדפטיישן" ואת "להיות ג'ון מלקוביץ'" עובד עכשיו על פרויקט חדש, שצ'רלי קאופמן כותב. זו אמורה להיות סאטירה פוליטית על מנהיגי עולם שמתכנסים לאיזושהי פסגה לדון במצב הכלכלי העולמי. זה המשיך בידיעה המשמחת שצ'רלי קאופמן עצמו עומד לביים פיצ'ר שני. יקראו לו "פראנק או פרנסיס", והוא אמור להיות סאטירה על הוליווד עצמה. עד כמה שהבנתי, הוא יתעד מלחמה עצומת מימדים בין במאי קולנוע מצליח לבין בלוגר קולנוע שמבקר אותו באופן סיסטמתי. והכל יתרחש על רקע מסע פרסום לסרט החדש של הבמאי, ועל רקע עונת האוסקרים. ובנוסף לכל, זה יהיה מחזמר.

ואז דברים התחילו להתפרק: להמשיך לקרוא