פסטיבל קולנוע צרפתי: מלחמת החיים (המלחמה הוכרזה)

הנה למה יש פסטיבל קולנוע. הסרט הזה נקנה להפצה בארץ כבר בשנה שעברה, ועד עכשיו לא הופץ. המקורות של העיתונאים סותרים (ראו את השיחה הטווטרית הזו בין יאיר רוה לבין אבנר שביט). אז בינתיים: לא צריך טובות מאף אחד. הלכתי לראות את הסרט הזה בפסטיבל הצרפתי. ומה אני אומר לכם: מדובר בחוויה נפלאה.

זה לא שזה סרט מושלם. אבל כדאי שתרשמו: ואלרי דונזלי. זה השם של הבמאית (שהיא גם השחקנית הראשית). תזכרו את השם הזה טוב-טוב. היא עוד תגיע רחוק. היא פשוט במאית נפלאה. וזה ניכר ביצירה הדי מהממת הזו, "המלחמה הוכרזה".

האמת, התקציר של הסרט הזה לא ממש מעורר תיאבון: מדובר בזוג צעיר שמתמודד עם העובדה שהילד הקטן שלהם חולה במחלה קשה. כל הטיפולים, המשברים, הרופאים, האחיות, התקוות והאכזבות – זהו כל הסרט בעצם.

אבל

זה סרט סוחף בצורה בלתי רגילה. בעזרת טור דה פורס בימויי נדיר, מצליחה ואלרי דונזלי לקחת אותי למסע מרגש, מדמיע, מצחיק – מסע אופטימי של תקווה לחיים גם במצבים קשים.

זאת ואלרי דונזלי.במאית-שחקנית ראשית-תסריטאית. כמה כשרון בבחורה אחת.

יש ב"המלחמה הוכרזה" סצינה אחת שבה היא נמצאת במרסיי, בבית חולים עם הילד. והוא עולה על רכבת בפריס, בדרך אליה. ואז הסרט כאילו נעצר, והם שרים שיר. הוא שורה, היא שרה. הם לחוד, אבל זה כאילו שהם ביחד. זה זרק אותי מיד לסצינה הזו, שנמצאת איפשהו באמצע של האפוס העצום שנקרא "מגנוליה". ואכן, ואלרי דונזלי עושה סימנים שהיא תהיה הפול תומס אנדרסון הבא. העבודה שלה עם מוסיקה היא נפלאה. העבודה שלה עם שחקנים ועם מצלמה היא נפלאה. היא מעמידה סצינות בצורה מדהימה: כך, למשל, הרבה מהמיזנסצינה (ההחלטות של איך השחקנים יזוזו בתוך הפריים) הן העמדות קומיות בבסיסן, למרות שהסרט הוא דרמטי ומרגש. יש, למשל, תזמון קומי נפלא בין שני השחקנים הראשיים, גם כשהם מקבלים בשורות איוב. הם קמים ביחד ממעקה עליו הם יושבים. הם מפנים מבט אחד לשני בתזמון מדויק ומדהים. ואיכשהו, זה עובד.

יותר מזה, יש לדונזלי הרבה דמיון ושאר רוח. הדמויות הראשיות נקראות רומיאו וז'ולייט. ואכן, יש לסרט נפח של טרגדיה עצומת מימדים, אבל אין כאן התקשטות בנוצות לא לה, מכיוון שליומרה יש כיסוי, ומצד שני, היא מקפידה כל הזמן להקטין את היומרה בשימוש בהומור (סצינה אחת לפני ניתוח גורלי היא סצינה מצחיקה עד דמעות ומדהימה בדיוק שלה). יש גם שימוש (קטן, במשורה) בוויס-אובר, כדי להוסיף למימד האגדה. זהו סיפור אנושי קטן שמקבל טיפול גרנדיוזי סוחף.

וזה סרט חובה לכל חובב קולנוע.

אז אם הסרט הזה יופץ, אני אראה אותו שוב, ואכתוב עליו שוב, ואמליץ עליו שוב.

בינתיים, אל תקחו צ'אנס. רוצו לראות אותו. זוהי חוויה נפלאה.

"המלחמה הוכרזה" יוקרן שוב

היום, יום שלישי, ה-20/03, בסינמטק ראש פינה; ביום רביעי באשדוד (שם נגמרה המלחמה); ביום שישי בסינמטק חיפה; ביום ראשון הבא, ה-25/03, בסינמטק ירושלים; ביום שני הבא, ה-26/03, בסינמטק שדרות; וב-31/03 בסינמטק חולון.

איתן ווייץ

Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s