אלברט נובס: זוהר בצדדים, צולע במרכז

יש לי בעיה עם הסרט הזה. מצד אחד, אני אוהב את הבמאי הזה. הוא ידוע בסרטיו העדינים, הנשיים, והרגישים. הוא ידוע בסרטיו הצנועים והלא ראוותניים. והוא גם ידוע בסרטים שהם מצד אחד סוג-של-נסיוניים, ומצד שני הם קומונקטיביים לגמרי. והנה מגיע סרטו החדש, וזהו סרט שבו הוא בוחן מיניות שהיא לאו דווקא נשית, והפעם הוא פונה לעשייה קולנועית קלאסית, הידועה גם בשם הגנאי "דרמת תלבושות". גלן קלוז בתפקיד הראשי היא שחקנית שהולכת איתו כבר מספר פרויקטים, אבל מבחינות אחרות, מדובר בנסיון של הבמאי גרסיה לעשות סרט שהוא מיין-סטרים יותר, אולי בנסיון לקבל הכרה רחבה יותר ממה שחווה עד עכשיו. אבל עם כל האהבה שיש לי לבמאי הזה, אני חייב להודות שמדובר בפרויקט החלש ביותר שהוא הוציא תחת ידיו במהלך כל הקריירה שלו.

שלא תטעו: לא מדובר בסרט רע או מעצבן. ויש בו אפילו, בסרט הלא מספק הזה, כמה רגעים מרגשים למדי. אבל הם טובעים בים של בינוניות מתסכלת. מבוסס, עד כמה שהבנתי, על סיפור אמיתי, הסרט מתמקד ב להמשיך לקרוא