הגרמנים עוצרים באמצע הדרך. למרות הכל.

טקס חלוקת פרסי הלולה, פרסי האקדמיה הגרמנית לקולנוע, התקיים הערב. על המועמדים כתבתי לפני כחודש. והזוכה הוא "לעצור באמצע הדרך". אבל לא לפני שהוא עבר כמה מכשולים. לפני שהוא עצר.

אני לא ממש מבין גרמנית, אבל די נהניתי לצפות בטקס. באורך של שעתיים ורבע, ועם תפאורה בטעם טוב, בצבעי זהב חמים, הטקס היה ענייני ונעים (ואפילו הבנתי את אחת הבדיחות שהתייחסה לסרט הצרפתי "מחוברים לחיים": היא התייחסה לעומאר סיי כאפרו-צרפתי, על משקל אפרו-אמריקאי). גם החלק בטקס שבו הוקדשו כמה דקות לאנשי הקולנוע הגרמני שעברו מהעולם השנה לוו בשירה של שיר צרפתי קלאסי, "Ne me Quitte pas" (בצרפתית: אל תעזבי אותי. במקור של ז'אק ברל). כלומר: הכל היה בטעם.

אבל מבחינת פרסים, בחלק הראשון של הטקס, היה נדמה כאילו להמשיך לקרוא