ברברה: הסטוריה וסיפורים על הסטוריה

אני בדרך כלל לא נוהג להעלות כאן בבלוג פוסטים על סרטים שאין לקהל הרחב אפשרות לראות, מכיוון שאין להם הקרנות נוספות מתוכננות (מסחריות, או הקרנות פסטיבליות).

אבל 1: כבר כמה ימים לא העליתי כאן פוסט (מכיוון שלא היה לי על מה לכתוב)

אבל 2: הסרט שראיתי אתמול היה ממש מצוין לטעמי.

אבל 3: הזכרתי את הסרט הזה כאן בבלוג כשסיקרתי את טקס פרסי האקדמיה הגרמנית, והפוסט הזה יהיה סוג של סגירת מעגל (עד, שאולי, הסרט הזה יוקרן מסחרית בארץ, מתישהו, בעתיד הרחוק).

ובכן, "ברברה"

נינה הוס ב"ברברה"

יש סצינה בחלק השני של הסרט שהיא לכאורה סתמית, אבל בה לדעתי טמון המפתח להבנה העמוקה שלו: "ברברה" מספר על רופאה בשם ברברה, שחיה במזרח גרמניה הקומוניסטית ב-1980. היא רוצה לברוח למערב הדמוקרטי, אל אהבה שמחכה לה, אבל בינתיים, השלטון הקומוניסטי, בעזרת המשטרה החשאית, הרחיקו אותה אל מושבת עונשין, ואל עבודה בבית חולים נידח בעיירה קטנה ושכוחת אל. במהלך עבודתה, ובעודה מתכננת את הבריחה, נוצר קשר בינה לבין רופא שעובד איתה בבית החולים. באחת הסצינות הוא מתוודה בפניה שהוא נשלח לכאן בעקבות איזושהי פאשלה רפואית בעברו. הסצינה שאני מתייחס אליה היא לכאורה פשוטה: הוא מזמין אותה אליו לארוחה. היא מגיעה, ועד שהוא מבשל במטבח, היא בוחנת את הספרים שבביתו. הוא נותן לה אחד מהם במתנה. הספר מרכז סיפורי רופאים שונים.

ההסטוריה שלנו מרוכזת בספרי הסטוריה, ואנו לומדים אותה בבית הספר, או קוראים בעיתון (או כיום, באינטרנט). אבל האם זו באמת ההסטוריה שלנו? האם הדברים באמת התרחשו כפי שאנו קוראים אותם? או שאולי יש כאן עיבוד מסוים של מציאות כפי שאכן התרחשה למוצר ספרותי, אמנותי, שיוצר מיתולוגיה של הסטוריה, ולאו דווקא מספר את ההסטוריה כפי שהתרחשה? האם הספר שבו מעיינת ברברה אכן מספר סיפורי רופאים שהיו באמת, או שאלו המצאות פיקטיביות, או עיבודים של סיפורים אמיתיים לתוך מסגרות נראטיביות קלות לעיכול ע"י הציבור הרחב? האם הסיפור שסיפר לה הרופא אכן קרה, או שאולי מוצאת ברברה בספר את אותו סיפור, ומבינה שהרופא עבד עליה? או שאולי הדברים אכן קרו, והסיפור שלו אכן מתועד בספר?

כריסטיאן פצולד, הבמאי של "ברברה" הוא במאי מאוד מרשים בעיניי. יש לו שליטה אבסולוטית בקצב של הסיפור, והוא מביים מצד אחד בקצב מדוד, נמנע מהתלהמות ומפאניקה, ומצד שני, אין רגע משעמם בסרט. אין רגע שבו לא קורה כלום, ואין רגע שנמצא שם סתם, בשביל האוירה. ומצד שלישי, כל פעולה שמתרחשת, כל התפתחות בסיפור – יש לה משמעות מעבר להשפעה המיידית שלה על הדמויות בסיפור. יש לה משמעות על הנושא הנסתר של הסרט. כך היה גם ב"ילה", סרט קודם שלו שראיתי ואהבתי, וכך גם כאן. כל הסיפורים שאנשים מספרים בכדי להתחמק מהמשטרה החשאית, יש בהם פיקציה, אבל גם גרעין אמת. כל הזמן מסתכלים מעבר לכתף, כל הזמן נמצאים בלימבו בין האמת כפי שהם חוויים אותה, לבין האמת כפי שהם משדרים החוצה.

כריסטיאן פצולד מצליח לצלם את העיירה המוזנחת בצורה יפה להפליא, וגם בית החולים הרעוע למדי, והבתים המוזנחים של העיירה – הכל מקבל צבעים עזים וחמים, סוג של נוסטלגיה מזויפת למציאות שהיתה (או לא). לכך הוא מוסיף הרבה  צילומי נוף של טבע פראי, עומד ברוח סוערת. אולי יש כאן התכתבות עם להיט גרמני מלפני כעשור – "להתראות לנין", שעורר בגרמניה את ה- Ostalgie, את הנוסטלגיה למזרח. בודאי יש כאן התכתבות עם זוכה האוסקר הגרמני "חיים של אחרים", למרות שהוא היה סרט מתח מרתק, ואילו "ברברה" הרבה יותר רגוע מהבחינה הזו.

הבמאי כריסטיאן פצולד וכוכבת הסרט נינה הוס ברגע מנוחה על הסרט של "ברברה"

ואי אפשר שלא להגיד מילה על כוכבת הסרט, נינה הוס. היא מתאימה את עצמה בצורה מושלמת לרוח הבימוי של פצולד – ענייני, אבל לא חסר לב. היא רצינית, אבל היא גם בן אדם עם תשוקות, מאוויים, ורצונות. והיא אפילו מחייכת לפעמים. היא נפתחת לאט לפנינו, מקרבת אותנו אליה בצורה איטית אבל בטוחה, עד שאנו חווים את ההקרבה שלה בסוף כרגע קורע לב באמת.

בנאומים שהיו אתמול לפני ההקרנה נאמר שהסרט נרכש להפצה בישראל, אבל אני בקלות יכול לראות אותו שוכב במחסנים הרבה זמן עד שיופץ (אם בכלל). יכול להיות שזה תלוי גם בקמפיין האוסקר שלו, ואם גרמניה תבחר בו בכלל לייצג אותה בשנה הבאה (יכול להיות ש"לעצור באמצע הדרך", דרמת הסרטן שזכתה בפרסי האקדמיה הגרמנית לפני כמה ימים, תיראה לגרמנים כאופציה קומוניקטיבית יותר, ישירה יותר). אם "ברברה" ימשיך לעשות חיל בעולם, יש סיכוי שנראה אותו כאן בהקרנות מסחריות. וזה סרט משובח בעיניי, ששווה לתת לו צ'אנס גם בקופות.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או בצרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s