אננדה: זה דווקא התחיל טוב

זה בדרך כלל לא ככה. מה שקורה בדרך כלל הוא שאני רואה פרק ראשון מסקרן של סדרה. זה פרק שבו לא הכל יושב עדיין, אבל הוא מספיק מסקרן כדי שאני אמשיך לראות את שאר הפרקים. ואז הפרקים השני והשלישי מאמתים את ההרגשה של הפרק הראשון – הרגשה שאני רוצה לחיות עם הדמויות האלו, להתרגש איתן, לצחוק איתן, לחוות אותן. בד"כ גם מגיע איזשהו שלב באמצע העונה שבו אני כבר לא מתלהב כל כך מרמת המשחק או הכתיבה, אבל אני כבר כל כך מעורב בחיי הדמויות שלא איכפת לי. בד"כ גם מגיע אחר-כך איזה פרק אחד מבריק כזה שמזכיר לי למה התאהבתי בסדרה מלכתחילה. בד"כ אני שמח לעקוב אחרי סדרות כאלו. במיוחד אם הן ישראליות.

זה בדרך כלל לא ככה. זה לא קורה הרבה שאני מאוד מסמפט פרק ראשון של סדרה, אבל מאוכזב מאוד מהפרקים הבאים שלה. אחרי הפרק השלישי אני עדיין רוצה לתת לסדרה הזו צ'אנס, אבל אני כבר בכוננות להפסיק את הצפייה שלי אם העניינים לא ישתפרו בצורה ניכרת בפרק-שניים הקרובים.

"אננדה" התחילה עם להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת