תפוזים ושמש: אנשים טובים באמצע

מאז ומתמיד תוארו העובדים הסוציאלים הבריטיים כאנשים חסרי רגישות, שנצמדים לחוק הכתוב, מבלי לבצע את ההתאמות הנדרשות למקרים הקשים בהם הם נתקלים במציאות היומיומית. זה נפרס על פני סרטים רבים מספור, בריטים, אבל לא רק (למשל, גם קלינט איסטווד ב"מכאן והלאה" המרגש השתמש באותו סטריאוטיפ). הבולט והזכיר ביותר מבין הסרטים האלו היה "ליידיבירד" של קן לואץ', מתחילת שנות ה-90. לטעמי זה אחד הסרטים הקשים ביותר שראיתי בחיי (מבקר הקולנוע נסים דיין סיפר פעם שהוא לא יכול היה לשאת את האינטנסיביות הרגשית של הסרט, ובאמצע הקרנת העיתונאים שהתקיימה אז הוא פשוט פרש).

והנה מגיע "תפוזים ושמש" (שם נוראי וחסר ייחוד לסרט, אגב. בעוד כמה שבועות לא תוכלו להבחין בינו לכל סרט סתמי אחר).זה סרט שמבקש להחזיר את הכבוד האבוד של העבודה הסוציאלית. והוא מבוים ע"י אחד, ג'ים לואץ', הבן של אותו קן לואץ' מ"ליידיבירד".

כמו ב"ליידיבירד", גם ב"תפוזים ושמש" יש סצינה בה עובדת סוציאלית (היא גיבורת הסרט) לוקחת תינוקת מידיה של אם שהחוק מגדיר חסרת יכולת לטיפול בקטינים. ב"ליידיבירד" זו סצינה היסטרית וקורעת לב מאין כמותה (אחת מני רבות באותו סרט, יש לומר). ב"תפוזים ושמש" זו סצינה מאופקת שמצולמת מרחוק. זו גם סצינת הפתיחה של הסרט, שמגדירה את האוירה שתשלוט בו לכל אורכו: אוירה שקטה ומאופקת. "תפוזים ושמש" הא סרט מאוד מרוסן ושקט, ודווקא בגלל זה הוא אפקטיבי מאוד. זה הרי קל מאוד לצרוח ולהשתולל כשחומרים כל כך עמוסים ברגשות גועשים משמשים כחומר גלם של הסיפור. זה הרבה יותר קשה לאגור את העוצמה הזו ולשמור אותה בפנים. זה הרבה יותר אפקטיבי להפנים את הרגשות האלו, ואז לפרוק אותם באופן מבוקר. הסצינות האלו, כשהכל מתפרץ, הופכות לסצינות מרגשות מאין כמותן דווקא בגלל ההפנמה שהיתה קודם.

העובדת הסוציאלית. תפוזים ושמש.

מבוסס על סיפור אמיתי, "תפוזים ושמש" עוקב אחרי עובדת סוציאלית באנגליה של שנות ה-80. בדרך מקרה היא מתוודעת לסיפורם של אנשים בגיל העמידה שהוגלו בעודם ילדים לאוסטרליה, הועברו לבתי יתומים ולמנזרים באמצע שום מקום במדבר האוסטרלי, וחלק לא קטן מהם סבל מהתעללויות (מיניות ואחרות) ללא פיקוח מהשלטונות (הבריטים או האוסטרלים). סיפרו להם שהם יתומים, אבל בחלק לא קטן מהמקרים האמהות שלהן דווקא היו בחיים, אבל במצב גבולי של יכולת טיפול בילדים, והשלטונות פשוט שלפו את הילדים האלו מחזקת אימהותיהם, ובמסגרת מדיניות יישוב הקולוניה האוסטרלית באנשים לבנים, שלחו את הילדים האלו אל היבשת הרחוקה מאוד. בשנות ה-80, עשרים עד שלושים שנה לאחר אותם טרנספורטים (ואני בכוונה משתמש במילה הטעונה הזו) חוזרים האנשים האלו לחפש את שורשיהם. העובדת הסוציאלית העומדת במרכז הסיפור עוזרת להם, והיא לא נרתעת ממהמורות בהן היא נתקלת בדמות איומים והפחדות מצד השלטון הירא את פרסום הסקנדל הזה.

כל האמוציות הכרוכות באיתור ההורים האמיתיים, ובהתמודדות עם העבר הכואב עוברות בידי הבמאי ג'ים לואץ' השקטה והפנמה. הוא מלביש את השחקנית הראשית, אמילי ווטסון, בחליפות מחויטות, משרדיות כאלו, הוא בחר בליסה ג'רארד להלחין מוזיקה מסתורית ושקטה, והוא מצלם יחסית מרחוק, ממעט בקלוז-אפים. ועדיין, הסרט מרגש ומרשים דוקא בגלל השקט הזה. אמילי ווטסון, שהיא לטעמי אחד הכשרונות העצומים אבל המבוזבזים של הקולנוע העולמי (מאז הצגת המשחק המהממת שלה ב"לשבור את הגלים" היא לא באמת הצליחה לשוב ולהדהים), עושה ב"תפוזים ושמש" את עבודתה הטובה ביותר מאז אותו סרט. כאן היא יודעת לקחת את הפאוזות הנדרשות בין משפט למשפט, לגרום לדמות שלה להיות אסרטיבית אבל גם בעלת לב חם ומבין, וגם לתת לרגשות לפרוץ ברגעים מסוימים. בסינכרוניזציה מושלמת עם הבימוי הרגיש של ג'ים לואץ', היא הופכת את "תפוזים ושמש" לסרט אנושי ומרגש על תיקון עוולות. השלטונות, בשם מדיניות פוליטית, רמסו ילדים שהפכו לאנשים פגועים. העובדת הסוציאלית שבמרכז הסרט מתקנת את האנשים. הסרט מתרכז יותר באנשים, ופחות בפוליטיקה, ובגלל זה הוא גם מרגש ויפה בעיניי.

ג'ים לואץ' הוא אמנם בנו של גדול הבמאים הבריטיים החי כיום, אבל זהו סרט הקולנוע הראשון שלו (לאחר קריירה לא קצרה בטלויזיה). הבוסריות ניכרת לקראת הסוף, כאשר ההימנעות מלחץ מיותר על בלוטות הרגש נסדקת מעט בסצינה ארוכה מדי בלב הרוע, ואח"כ בעוד כמה דקות מיותרות שמאריכות את הסרט ללא צורך. אבל העבודה היפה שנעשית עד אז מצליחה להקהות את הרגעים הפחות מוצלחים של הסרט הזה, ובסך הכל "תפוזים ושמש" הוא סרט מרגש ומומלץ.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מחשבה אחת על “תפוזים ושמש: אנשים טובים באמצע

  1. דרך אגב את שני הסרטים כתבה המחזאית הבריטית רונו מונרו ("פלדה" הפופולרי).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s