לפני כמה שנים היה סרט מאוד מצליח שנקרא "השטן לובשת פראדה". מאוד לא אהבתי את הסרט ההוא. הרגשתי שהוא פשוט עלבון לאינטלגנציה. שהוא מאוד משתדל לספר סיפור עמוק על יחסי עובד/ת-מעביד/ה ועל החיים הקשים בצל הזוהר, אבל הוא נכנע ליופי של סגנון החיים הזה, ונותן לו להשתלט על סגנון הסרט ע"ח הסיפור האנושי.
"יש שאלות לבן?" הוא כזה, אבל איכשהו אני דווקא מסמפט את הסרט הזה. נדמה לי שפשוט הבמאי מודע לכל זה, והוא לא מנסה אפילו לספר סיפור עמוק. "יש שאלות לבן?" הוא סרט שטוח ושטחי לגמרי, אבל בניגוד לעמיתו האמריקאי, הוא גם חסר יומרות להיות יותר ממה שהוא: מוצר בידורי טהור, ללא ערך מוסף כלשהו. ואכן, הוא נוצץ ואף מסנוור למדי:בחורים יפים, בחורות יפות עוד יותר, עם בגדים ממיטב האופנה (או בלעדיהם), מכוניות מפוארות, מסעדות מפוארות, מלונות מפוארים – החיים במסלול המהיר מזמן לא נראו כה נוצצים.
בחורים יפים, בחורות יפות עוד יותר, סרט נוצץ. "יש שאלות לבן?"
איתן 