רוצה אותך במקום: מוזיקה היא חלום

כבר דיברתי כאן על הבמאי דיויד מקנזי. כבר אמרתי שאני לא ממש מסמפט אותו. אבל "רוצה אותך במקום" הוא בעקרון פרויקט צדדי של מקנזי, משהו מאולתר וקטן, פרויקט ביניים עד שתפול לידיו האפשרות לעבור למשהו אחר. זאת היתה הסיבה העיקרית לכך שהשתכנעתי לראות את הסרט הזה למרות סלידתי מהבמאי. ודווקא הפרויקט הלא מאוד חשוב הופך להיות פרויקט חביב למדי.

האמת היא שהתסריט, אם אפשר לקרוא לו כך, הוא אדיוטי למדי. אבל אני חושב שמקנזי ידע את זה מראש, והלך על זה מראש. הסיטואציה הבסיסית לא מאוד מקורית: שני אנשים (שאגב, לא ממש מסמפטים אחד את השני בהתחלה. הו, כמה מפתיע) קשורים באזיקים אחד לשני, וצריכים להסתדר עם ההגבלה הזו. זה, פחות או יותר, כל הסיפור. אבל מקנזי מתייחס לסיטואציה הזו, ולסרט כולו בעצם, כסוג של הזיה. הרי כבר בהתחלה, כשהאזיקים מושמים על ידיהם, כבר אז נאמרת המילה "קסם". ואכן, "רוצה אותך במקום" מתאר את הסביבה שבה מתרחש כל הסרט, פסטיבל רוק המוני, כזירה של מצב בין חלום למציאות, בין שינה לעוררות, מצב ביניים שכזה חצי מודע וחצי הזוי. המוסיקה המצוינת המלווה את כל הסרט מתוארת ב"רוצה אותך במקום" כגורם שמעביר את חושי האדם למקום חסר אחיזה במציאות שבו עולם הרגש מקבל שליטה, והעכבות המקובעות בחשיבה ההגיונית יוצאות לחופשה.

בחור, בחורה, אזיקים, פסטיבל. רוק'נ'רול.

באופן משונה, דווקא הסרט הזה, שמתרחש בתוך פסטיבל רוק המוני, דווקא הסרט הזה סובל מבעיות קצב. מלבד שתי הדמויות הראשיות, יש מספר דמויות משנה, והסרט מקדיש גם להן זמן. הבעיה שאף אחת מהן לא ממש מעניינת, וכל הזמן שמוקדש לתיאור מה שעובר עליהן תוקע את הסרט. המזל של "רוצה אותך במקום" שבשאר הזמן (כלומר, בחלק שמתאר את מה שעובר על שתי הדמויות הראשיות, שזה רוב הזמן) הדינמיקה בין הבחור והבחורה, המוסיקה, ושיתוף הפעולה של השניים (מוסיקלית ואישית) מחשמל למדי, ואפילו סוחף ברגעים מסוימים. שימו לב במיוחד לסצינה בה הבחורה עולה לשיר, וברגע מסוים הבחור מצטרף בגרסת כיסוי לשיר הזה. שיתוף הפעולה הזה יוצר שיר חדש לגמרי, שיר של אהבה ושיתוף שמזקק רגע שרק מוסיקה יכולה ליצור. ואת זה מצליח מקנזי להעביר בסרטו. את הקסם של המוסיקה, ואת הקסם של הפסטיבל שמסביב.

כך ש"רוצה אותך במקום" הוא ממש לא קולנוע גדול, אבל יש בו מוסיקה מצוינת, שני שחקנים נעימים למדי עם דינמיקה נהדרת ביניהם, וכמה רגעים יפהפיים ואפילו מרגשים. בילוי נעים לאחר צהרים מיוזע.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s