פסטיבל קולנוע אוסטרלי: פנים מול פנים

הקולנוע האוסטרלי ממש טוב בזה. הוא ממש טוב בליצור סרטים חביבים, נחמדים, לא מחייבים כאלו. אחרי "יש שאלות לבן?" המשעשע, הפסטיבל האוסטרלי מביא גם את "פנים מול פנים", סרט שאולי מנסה להיות דרמה רצינית על פערים כלכליים, ועל העשירים שמנצלים את העניים, אבל בגלל חוסר מיקוד תסריטאי, מה שנותר הוא בעיקר אווירה מחויכת ששולטת לכל אורך הסרט, ואני מסתדר גם עם זה.

סיטואציית הפתיחה דרמטית: בחור צעיר ואימפולסיבי שפוטר מעבודתו כפועל בניין מחליט לנקום בבוס: הוא מחכה לו ליד ביתו, וכשהבוס נכנס עם מכוניתו לתוך החניה הפרטית שלו, הבחור פשוט מתניע ונוסע פול-ספיד כדי להתנגש בחמת זעם במכוניתו של הבוס. הסרט עצמו מתרחש בחדר אחד בו מתקיימת בוררות בעניין. וזהו כל הסרט עצמו, בעצם: סוג של הצגת תיאטרון מצולמת המתארת את סיבותיהם של הצדדים המעורבים. אמנם התיאטרליות מורגשת למדי ב"פנים מול פנים", אבל הדינמיות של התסריט והמשחק מונעת הרגשה של מלאכותיות המתלווה בד"כ למעמדים כאלו, ובתוספת אווירה מחויכת, ואפילו קומית במקרים רבים, חוויית הצפיה ב"פנים מול פנים" הופכת נעימה לרוב.

מדי פעם פורש הבמאי הצידה לפלש-בקים לאירועים עצמם, אבל חלק גדול מהסרט מתרחש באולם הבוררות עצמו. התסריט מצד אחד מזמן הפתעות אין ספור. נקודת הפתיחה היא רק תיבת פנדורה לאין ספור סודות ושקרים שנחשפים: יחסי עבודה עכורים (בין הבוס לעובדים, וגם בין העובדים לבין עצמם); מעילות שהבוס עושה בכספי החברה; בגידות ורומנים מחוץ לנישואין; אב מכה בעברו של אחד מהם (הסצינה היחידה שלא ממש משתלבת באוירה הנעימה הכללית); ועוד כהנה וכהנה שרצים שיוצאים לאור מתוך תיבת הפנדורה שנפתחת במהלך הבוררות, שהיא הסרט עצמו.

בוררות. הבוס, מנהל העבודה, ואחד העובדים מול הנאשם, אימו ועוד כמה נשים. "פנים מול פנים".

מצד שני, מתברר שזו גם הצרה של הסרט, בסופו של דבר: כל כך הרבה הפתעות יש בסרט, שהוא יוצא חסר מיקוד במה שהוא רצה להגיד: האם הוא יוצא נגד הגזענות הטבועה בנו (אחת הדמויות היא אוסטרלי ממוצא ערבי)? האם הוא יוצא נגד הניצול של העשירים את העניים (הבוס נוהג בעובדיו כעבדים מודרנים); האם זו קומדיה רומנטית עם בגידות, אהבות וחילופי זוגות?

"פנים מול פנים" מנסה להיות הכל, ובסופו של דבר הוא מפספס הכל (בבחינת "תפסת מרובה לא תפסת"). אבל מכיוון שהמשחק של כל הקאסט טוב, הבימוי זורם בסך הכל, ולרוב האוירה קומית למדי, חוויית הצפיה נעימה ומשעשעת למדי. לא הגעתי לפסטיבל האוסטרלי במיוחד כדי לצפות בסרט הזה. היה לי עוד סרט לראות באותו יום, אז כבר נכנסתי גם לזה. ככה צריך להתייחס ל"פנים מול פנים": דרך חביבה להעביר את הזמן. לא פחות ולא יותר.

הקרנה נוספת של "פנים מול פנים": 5 ביולי, סינמטק חיפה.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s