פרסי אופיר 2012: איגור ומסע העגורים

"איגור ומסע העגורים" הוא אחד הסרטים שהכי סקרנו אותי מבין למעלה מ-30 הסרטים בתחרות האופיר. ציפיתי לקבל סרט ילדים פשוט ומרגש. והאמת היא שהסרט די מגשים את רוב הציפיות שלי ממנו. ועדיין יצאתי ממנו קצת מאוכזב. זה לא אומר שהוא לא טוב. ממש לא. אבל להרגשתי היה כאן פוטנציאל למשהו יותר סוחף ומשמעותי, אבל כמה החלטות שגויות, ו/או סתם חוסר נסיון של במאי גרמו ל"איגור ומסע העגורים" להיות סרט יפה ונחמד למדי. וזהו.

צריך לומר שבניגוד להרבה סרטים ישראלים, "איגור ומסע העגורים" הוא סרט מושקע. מדובר בקו-פרודוקציה ישראלית-גרמנית-פולנית, וכבר מהשניה הראשונה של הסרט רואים את הכסף על המסך. אדם סיקורה, הצלם הפולני של הסרט (שצילם, בין היתר, את שני סרטיו האחרונים של יז'י סקולימובסקי) עושה עבודה יפהפיה ורגישה עם המצלמה. בצילום עדין בתנועה מביע הצלם את רחשי ליבו של גיבור הסרט הרגיש.

אחרי צילום מגיעים השחקנים. אולה שור-סלקטר היא התגלית שלי השנה. אחרי שהיא קרעה לי את הלב ב"עולם מצחיק" ועשתה עבודה יפה בתפקיד קטן ב"סיפור של יוסי" גם כאן מתגלה שור-סלקטר כשחקנית בחסד. כאן, בניגוד ל"עולם מצחיק", שור-סלקטר מורידה טונים ומשתדלת להיטמע בתוך ים האנשים הרגילים, ודווקא בגלל זה היא מרגשת אותי כל כך. זה מאוד לא פשוט "להתנהג טבעי" מול מצלמה (תנסו את זה בבית ותראו). שור-סלקטר עושה ב"איגור ומסע העגורים" עבודה רגועה, שקטה, בטוחה בעצמה, ולמרות שלכאורה קל להיכנס להיסטריה כשאת אישה גרושה מטופלת בילד רגיש במיוחד שמוצאת את עצמה בארץ חדשה עם שפה לא מוכרת –  שור סלקטר מצליחה לגרום לי להאמין שהאישה הזו חיה וקיימת, והיא שוב מצליחה לרגש אותי.

* לחברי האקדמיה שבכם: משום מה, גם הצוות של "הסיפור של יוסי" וגם הצוות של "העולם מצחיק" דילגו על אולה שור-סלקטר בכל הקשור למועמדויות לאופיר (ב"סיפור של יוסי" אורלי זילברשץ בנאי תופסת את משבצת שחקנית המשנה. ב"עולם מצחיק" אסי לוי מוגשת על משבצת השחקנית הראשית, ונעמה שטרית על משבצת שחקנית המשנה). כל השמות שהזכרתי עושות עבודה טובה בזכות עצמן, ועדיין אולה שור-סלקטר נגעה לליבי יותר מכל שחקנית אחרת השנה. אנא עשו עימה צדק, ותנו לה לפחות מועמדות על תפקידה ב"איגור ומסע העגורים". מגיע לה.

אל שור-סלקטר מצטרפת גלריה של שחקנים להמשיך לקרוא